ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט האיש והפנים של 'הרפורמה המשפטית' אשר עמד בעין הסערה בכל החודשים האחרונים, הפך בתוך חודשים ספורים מח"כ דתי אנונימי לאישיות מוכרת בכל בית בישראל. אך לא רבים יודעים כי לרוטמן יש אח חרדי מפורסם לא פחות ממנו בהיכלי הישיבות. אחיו של האח הפעלתן נחשב לאחד מפארי גידולי עולם התורה הליטאי ומגדולי מרביצי התורה שבה - הלוא הוא הגאון רבי נתן רוטמן, ראש הקיבוץ בישיבת 'נתיבות חכמה' - וולפסון בשכונת בית וגן בירושלים ובעל ה'שערי דעת' ועוד ספרים הרבה. 

הגאון רבי נתן רוטמן נמצא בקשר טוב עם אחיו הח"כ והם אף עומדים בקשר לאורך השנים בנוגע לשלל נושאים; בין היתר התייעץ איתו בעבר על נושא העלייה להר הבית, אך מקרוביו מציינים שלא שמעו ממנו האם דיבר עמו על ענייני השעה והרפורמה.

אחיו של הרב, עו"ד שמחה רוטמן, מייסד התנועה למשילות ודמוקרטיה ושותף במשרד עוה"ד רוטמן-לב ואחד מהלוחמים הגדולים נגד בג"ץ, כמעט התמנה למנכ"ל משרד המשפטים בעת שאמיר אוחנה כיהן בו, בנוסף הוא כתב את הספר 'מפלגת בג"ץ' ונחשב לאהוד בציונות הדתית. בספטמבר 2020, טרם היבחרו לחבר כנסת, נבחר רוטמן לרשימת 100 המשפיעים של העיתון "TheMarker". וכאמור הוא הפנים של הרפורמה המשפטית ובעת שניהל את ועדת החוקה בכנסת שמו עלה לכותרות ביתר שאת.

'בחדרי חרדים' במגזין חג מיוחד משרטט פרופיל לדמותו של אחד מהרמי"ם המבוקשים בעולם התורה והישיבות ומי שמחולל בה מהפכה בתחומים ישיבתיים שונים. 

הגאון רבי נתן ברוך רוטמן נולד בשנת תשכ"ט, בן 54, נולד בבני ברק למשפחה על הרצף שבין הציבור הדתי לאומי לפא"י, משפחה המתפארת בייחוסה עד לרבי רבי אלימלך מליז'ענסק. דודו היה אחד ממנהלי החשבונות הוותיקים בירושלים, ר' שאול רוטמן, אשר התגורר בשכונת אחווה הירושלמית, איש של צורה, בר אוריין, ישר דרך, ומאבני החן של ירושלים של פעם.

רבי נתן למד בתחילה בשעלבים. ומשם, כבר בשיעור ב' בישיבה קטנה 'נשרף' בישיבות 'אור ישראל' בפתח תקווה. בישיבה גדולה קיבל תורה מראש הישיבה הגאון רבי יגאל רוזן (תלמידיו מספרים שבשיעורים שלו הוא נוטה להזכירו מפעם לפעם). לקראת שנות הקיבוץ עבר לישיבת פוניבז' שם דבק ברבותיו ראשי ורבני הישיבה.

במהלך לימודו בישיבת פוניבז' למד בחברותא יחד עם ראש ישיבת סלבודקה הגאון רבי דב לנדו שהתפעל מכישרונו יוצא הדופן וראה בו כלי מחזיק ברכה וקירבו מאוד, כאשר הם לומדים בחברותא בספר "מנחת חינוך". בצעירותו גם החזיק בקשר הדוק עם הגאון החסיד רבי שריה דבילצקי זצוק"ל והיה מתפלל יחד איתו במניין המפורסם ב'תפארת ציון', ופעם התבטא: "שבצעירותו הוא קיבל הרבה מר' שריה דבילצקי".

בתקופת השידוכים דיברו בו רבות על מעלותיו, וכעבור זמן קצר נישא לבתו של הגאון רבי אהרן פראנק ראש ישיבת 'מעוז חיל' בבית וגן. לאחר נישואיו עבר להתגורר בירושלים והחל את לימודיו בישיבת מיר שם זכה לקרבה מיוחדת ונדירה אצל ראש הישיבה הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל שחיבבו מאוד, והיה בקשר קרוב מאוד עמו.

במהלך לימודו במיר החל ללמוד חבורתא עם הגאון ר' יצחק שלמה זילברמן אביהם של תורת "זילברמן" בעיר העתיקה בירושלים, וממנו קיבל את "חכמת האמת" ולמד עמו את ספרי הקבלה בהם ספרא דצניעותא של הגר"א ומסכת אבות, ואותו הוא מחשיב כרבו המובהק בענייני קבלה.

מספר שנים לאחר מכן מונה לר"מ בישיבה של קהילת זילברמן "אדרת אליה שם מסר שיעורים למעלה משנה כשתלמידיו מציינים בשיחה עם 'בחדרי חרדים' "שהרבה 'מהשטיקלעך' שלו הם מתקופתו שם". לאחר מכן, בעקבות נטייתו ללימוד בסגנון ישיבתי יותר, עזב את תפקידו כר"מ באדרת אליהו והיה תקופה קצרה בכולל של גאון המחשבה הגאון רבי משה שפירא זצ"ל, שם למד וגם שמע ממנו מעת לעת וועדים בהשקפה. תלמידיו מציינים כי במהלך שיעוריו הוא מזכיר מפעם לפעם את הגר"מ שפירא זצ"ל.

לאחר מכן עבר לשמש כנו"נ חשוב בישיבת מיר ברכפלד במשך מספר שנים. לפני למעלה מעשור מונה לכהן פאר בישיבת נתיבות חכמה "וולפסון". תחילה מונה לשמש כר"מ ולאחר מכן כראש הקיבוץ, תפקיד אותו הוא נושא עד עצם היום הזה.

בכנס היסוד לישיבה החדשה לצעירים שבראשותו. צילום: שלומי כהן

לפני מספר שנים פתח כולל ללימוד ירושלמי בסדר ב', שם הוא משמש כראש כולל. במהלך השנים אף יצאו מספר ספרים בשם "הררי ציון" בהם נכתבו השיעורים שלו על הסוגיות הקשות בירושלמי. בעבר אף שימש לתקופה כנו"נ בישיבת הגר"מ שטרנבוך ששכנה באותו הזמן בשכונת רמות בבירה. בשנה האחרונה החל לשמש כראש ישיבה "בישיבה קטנה החדשה" שבנשיאות חמיו שם הוא מרביץ תורה מדי יום.

רבותיו הם הגרי"ש זילברמן והגאון ר' שלמה אולמן, מנקיי הדעת שבירושלים שאותם הוא מגדיר כרבותיו המובהקים.

מידת הענווה

הבריחה שלו מן הכבוד היא תופעה נדירה. למרות תפקידו התורני הבכיר, הרב לבוש כאברך מן השורה וסולד מכל גינוני כבוד, מדבר עם כולם בגובה העיניים, ונחשב כידיד נאמן לכל נער וזקן. לבד מידיעתו העצומה בכל חלקי התורה, כשרונו הגדול והתמצאותו הרחבה בעניינים רבים ומגוונים בענייני העולם, כמו גם הבנה עמוקה בנבכי נפש האדם, מביאה תלמידים רבים שרואים בו כתובת לפרוק את אשר על ליבם ולקבל דברי חיזוק ועצה.

אצל הרב בבית יש בחדר לימוד שני כסאות משני צדדי השולחן, כסא אחד פשוט ועוד כסא שהוא מעט יותר נוח. תמיד בעת שהרב מקבל אצלו אדם להתייעצות, הוא ייתן לו את הכסא היותר נוח, והוא עצמו יישב על כסא פשוט בצד השני, לא משנה מי זה יהיה אפילו תלמיד ישיבה קטנה שבא להתייעץ איתו על איזה עניין הרב תמיד ייתן לו את הכסא היותר נוח, הוא תמיד נותן לכל אחד מגדול עד קטן כבוד גדול ומשוחח עם כל אחד בסבלנות ובנעימות אין קץ.

ר' נתן ידוע כאיש שפל ברך וענותן ומחזיק עצמו לכלום ממש. אחד מתלמידיו מספר ל'בחדרי חרדים' שלפעמים בשבתות הקיץ הוא מארגן תהילים לילדים בשכונה שלו, לשאלת אותו תלמיד מדוע הוא עושה זאת השיב לו בסגנון: "אני ברמה של הילדים אז לכן אני עושה יחד איתם תהילים". ראש ישיבת 'נתיבות חכמה' הגר"ד וולפסון בה משמש הרב כראש קיבוץ, מעריכו בצורה יוצאת מגדר הרגיל ונוהג להתבטא עליו "שר' נתן הוא גאון בתורה וגאון בענווה".

אחד מתלמידיו נותן דוגמא לכך: "פעם הרב שכח משהו בחדר רמי"ם בישיבה, אז התחלתי לרוץ לכיוון החדר רמי"ם בכדי להביא לו את זה, פתאום אני רואה את הרב רץ לכיווני עוקף אותי, נכנס לחדר רמי"ם להוציא את מה ששכח ושלא ח"ו אני התלמיד הצעיר יטרח בשבילו". 

עם הגר"ד וולפסון ראש ישיבת 'נתיבות חכמה'. צילום: שלומי כהן 

תורת הגר"א והרמח"ל

תלמידיו מספרים על תופעת פלא: "הוא גאון בצורה יוצאת דופן בקנה מידה שלא קיים, עם ייחודיות של ידיעה רוחבית בכל הש"ס בכל נושא בבלי ובירושלמי הוא מונח בצורה לא רגילה, ידען עצום בדרוש, בנגלה, ובנסתר, ובאגדה לפי משנתם של רבותינו הגר"א והרמח"ל, כאשר כל יהודי שלומד סוגיא שלא הרבה מתעסקים בה, כמו סוגיות קשות בכל הש"ס שאין עליהם כל כך עם מי לדבר, הם מתקשרים אליו ומוצאים לעצמם נחת, כל נושא הוא חקר ועיין בכל דבר".

במהלך השבוע, לבד משיעוריו על הסוגיות הישיבתיות, מוסר רבי נתן שיעורים רבים בנושאים שונים, כמו גם בספרי הגר"א, ענייני מחשבה, תורת הקבלה ועוד. הבהירות הרבה בכל הש"ס, התמצאותו הפנומנלית בתנ"ך ובאינספור תחומים נוספים הקנתה לו שם בעולם הישיבות כאיש אשכולות במלוא מובן המילה. כך גם מרן ראש הישיבה הגר"ש אוירבאך זצוק"ל, מגדולי מעתיקי השמועה מבית מדרשו של הגר"א בדור האחרון, סמך את ידיו על רבי נתן במספר עניינים הנוגעים לתורת הגאון.

הקשר לחזו"א והספרים הבלויים

תלמידיו מספרים שחיבור עצום יש לו לתורת מרן החזון איש בין היתר בעקבות שנות לימודו עם הגאון רבי דב לנדו, שאיתו כאמור למד בבחרותו. בנוסף עמד בקשר קרוב עם עוד מתלמידי החזון איש זללה"ה ביניהם הגאון העצום ר' יחזקאל ברטלר זצ"ל, והגאון ר' אברהם רייסנר זצ"ל, תלמידי החזו"א, ומהם ינק רבות מהליכותיו והנהגותיו של מרן החזו"א זי"ע. תלמידו מספר ל'בחדרי חרדים' שספריו של החזו"א בביתו ממש בלויים מרוב שימוש בהם.

בסיבוב שערים בעיר העתיקה. צילום: באדיבות המצלם

מועדי ישראל

אחד הדברים שבולטים מאוד בהנהגותיו של הרב הוא היחס למועדי ישראל: בכל חג ההרגשה בסביבתו כאילו הוא מחובר למאורע וכאילו הוא עכשיו ממש חי אותה. הוא שופך על הימים האלה אור מיוחד ועל ידי זה מרומם את כל הסובבים אותו, וכן גם בימי אבל כגון בין המצרים וט' באב. אחד ממקורביו מספר ל'בחדרי חרדים' כי "בימי ט' באב הרב יושב ובוכה על החורבן ממש כמי שמתו מוטל לפניו, יש אנשים שסיפרו לי שהם התחברו לרב רק בגלל שראו אותו בימי ט' באב".

בליל ט' באב לאחר אמירת הקינות הוא נותן שיחה של נהי וקינה כשהוא ממרר בבכי תמרורים, בישיבת וולפסון, ולאחר מכן מוסר עוד שיחה בבית הכנסת בנווה יעקב, שם מפעים לראותו עומד ומקונן בדמעות שליש כפשוטו. לאחר מכן נוסע לשפוך את ליבו בכותל המערבי, ולמחרת הולך עוד ממקום למקום לקונן על חורבן הבית.

פורים ידוע כיום מאוד מיוחד אצלו ויש לו עבודה מיוחדת במשתה היין בהם הוא מחלק את השתייה במהלך הסעודה לד' כוסות וזהו אחד הימים שבהם הוא גם מאציל מברכותיו על תלמידיו שביום הפורים נוהרים אל ביתו.

בימי חול המועד בסוכות ובפסח אלפי בני ישיבות ואברכים נוהרים לשיעוריו כאשר כמעט בכל עיר ברחבי הארץ בה יש בני תורה הוא מגיע לדבר. תלמיד קרוב אליו מספר ל'בחדרי חרדים': "במהלך ימי חול המועד הוא מוסר בממוצע ארבעה חמישה שיעורים, כשכל זה ללא הכנה מוקדמת. פעם כששאלתיו מדוע אינו מכין, הוא השיב: "כשלמדתי את זה הכנתי את זה", ואז הוסיף בענווה האופיינית לו: "האמת אתה צודק צריך להכין יותר".

לבד משיעוריו התורניים בהיכלי הישיבות, קשר בל יינתק יש לרב כאמור עם קהילת זילברמן ברובע היהודי. בטליתו שוזר הוא פתיל תכלת ומזוהה ברעיונותיו עם הגישה הזילברמנית בכל הנוגע לשיבת ציון ולישוב היהודי המתחדש בארץ. כך ביום היארצייט למייסד הקהילה הגאון רי"ש זילברמן מתכבד רבי נתן להיות מראשי הנואמים ולמסור דברי הספד. בימי חול המועד משתתף לעיתים הרב במניין הותיקין הקבוע של בני הקהילה הנערך בשער הכותנה, המכוון בדיוק מול קודש הקודשים כמנהג הקדום מימי הגאונים. ולאחר מכן יוצאים המתפללים בראשותו, בשירה ובזמרה להקיף ולסובב את שערי הר הבית, תוך אמירת פרקי תהילים ודברי חיזוק שמשמיע הרב בעניינו של יום. 

נושא דברים. צילום: שלומי כהן

מסירת השיעורים

אחד הדברים שהרב מוסר עליהם נפשו הם מסירת שיעורים לעם ישראל. בכל יום יש לו בצהריים שתי וועדים לבחורים בישיבה ובמהלך הערב הוא מוסר עוד שיעורים בכל מיני מקומות, כמו"כ בכל שבוע בימי שישי הוא מוסר ארבע שיעורים ובמוצאי שבת הוא מוסר עוד שלוש שיעורים, בכל יום שלישי הוא מוסר בבני ברק שני שיעורים עליהם הוא ממש מוסר את נפשו.

אחד מתלמידיו שקשור אליו מאוד מספר ל'בחדרי חרדים': "לקראת סוף הזמן עלינו אליו אחרי כל השיעורים שהוא מסר, והוא אמר שהוא ממש מתעלף", אותו תלמיד ממשיך ומסביר: "מכיוון שהוא מוסר שיעור אחרי שיעור עד שהוא מגיע לאפיסת כוחות, ובפרט בימי ערבי חג וחול המועד, אנחנו מתיישבים ללמוד אחרי השיעורים הוא רק מחזיק את הגמרא ומיד קורס מכל העומס".

בחתונת תלמיד. צילום: באדיבות המצלם

הוצאת הספרים – "שערי דעת"

בשנים האחרונות החלו להוציא בצורה מסודרת סדרת קונטרסים של מאמריו ודברי תורתו בשם "שערי דעת", כאשר תלמידיו המקורבים אליו כותבים את הדברים והם עוברים איתו לאחר מכן יחד על הדברים. הקונטרסים שיצאו עד כה על חנוכה ופסח זכו לביקוש גדול בקרב שוחרי התורה.

על רבי נתן ניתן לומר כי הוא מחולל מהפכה תורנית בעולם הישיבות, אם בהיקף ידיעותיו המעורר בלב רבים משוחרי התורה את החשק והרצון להגביר חיילים ולהוסיף ולרכוש ידע בעוד ועוד חלקים בתורה, אם בגישתו הייחודית והשקפתו התורנית המושתתת על יסודות בית מדרשו של הגר"א, הרמח"ל ותלמידיהם. כל אלו, לצד צניעותו הטבעית והנהגתו הפשטנית עם כל מי שבא במחיצתו, אשר מביאה חידוש מרענן וחיוני לכותלי וספסלי בית המדרש.

בחתונת בתו, עם אחיו ח"כ שמחה רוטמן. צילום: אבי גרינצייג בטוויטר