ראש ישיבת הר ברכה הרב אליעזר מלמד שעורר סערה גדולה בעקות הפגישות עם הרפורמים מדגיש בטורו "רביבים" המתפרסם כמידי שבוע בעיתון 'בשבע' כי למרות הפניות אין בכוונתו להתמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל.

הרב מלמד ורומז, כי יש להתנגד לבחירת הרב יעקב שפירא ר"י מרכז הרב והרב מיכה הלוי שתקפו אותו ואומר; צריך לפעול בנחישות נגד בחירת רב שנוטה להיות קשור לחבורה של "בעלי מחלוקת". יש חשש כבד שהחרדים יהיו מוכנים "להתפשר" על רב שאומר הלל ביום העצמאות, אולם בשאר הדברים ישתף עמהם פעולה בהשמצת בני הציבור הד"לי ורבניו.

בטורו מופיעה שאלה: האם נכון שהרב אינו מעוניין להתמודד לתפקיד הרב הראשי?

תשובה: מתחילה לא חשבתי שאני צריך לענות על שאלה זו, כשם שאיני צריך להשיב לשאלה האם אני מתכוון להגיש את מועמדותי לנשיאות מדינת ונצואלה או צפון קוריאה.

"אולם כשתכפו השואלים ורבו, ובעלי מחלוקת החלו לפעול, אני נדרש להשיב" כותב הרב מלמד בטורו. "בשום פנים איני מעוניין. ראשית, להבנתי אני עוסק בתפקיד חשוב יותר, בכתיבת סדרת 'פניני הלכה' שיש בה תרומה לבניין התורה לדורות, הן בשיטת הלימוד של העיון העמוק וראיית הסוגיה כמכלול, מהשורש לענפים, ומהכוונה המקורית בתורה ועד פרטי המנהג. הנה עכשיו בעזרת ה' אני עוסק בטהרת המשפחה, אחר כך בעזרת ה' אמשיך להלכות שבין ישראל לגויים וחוקות הגויים, ואחר כך עוד רבה העבודה בהלכות שבין אדם לחברו ומשפחה וכו' וכו'. בנוסף לכך, רב ראשי נדרש להשיב לשאלות רבות ומגוונות במהירות, ואני זקוק לזמן רב לבירור כל שאלה, ואיני מסוגל להגיב במהירות הנדרשת לתפקיד מנהיגותי זה".

"פרט לשני הנימוקים העקרוניים יש עוד טעם. במקביל לירידת מעמד הרבנות הראשית רבו גם התככים, המחלוקות והמלחמות על משרות, כסף ודעות. לפיכך כדי למלא תפקיד זה באופן סביר יש צורך בכישרון דיפלומטי, ואילו אני מתקשה להסתיר את עמדותיי, מה שעלול להוביל לוויכוחים קשים. בעת הזאת הרבנות הראשית נדרשת למנהל בעל מזג מתון ויכולת להתהלך בנחת עם האנשים השונים והלחצים הפוליטיים מכל הכיוונים".

הרב מלמד גם מתייחס למי צריך לבחור "אומנם הואיל וכבר הוכנסתי בעל כורחי לקלחת, אני מרגיש חובה להביע את דעתי ברבים: צריך לפעול בנחישות נגד בחירת רב שנוטה להיות "בעל מחלוקת", וקל וחומר שצריך להתנגד בתוקף לבחירת רב שקשור לחבורה של "בעלי מחלוקת"".

"חשוב להדגיש זאת, מפני שבמחשבה ראשונה אנשי הציבור הדתי־לאומי חושבים שהעיקר שאחד הרבנים הראשיים יהיה בוגר הישיבות הציוניות, שהן כעיקרון הישיבות הקדושות ביותר".

"אולם בפועל, מכיוון שהפוליטיקאים החרדים הם בעלי השפעה מרכזית בגוף הבוחר, ישנו חשש כבד שיהיו מוכנים "להתפשר" על רב שאומנם אומר הלל ביום העצמאות, אולם בשאר הדברים ישתף עמהם פעולה בהשמצת בני הציבור הדתי־לאומי ורבניו, והעלבת האנשים הטובים שמגשימים בחייהם ובמעשיהם את חזון הנביאים ואת תורת ישראל".

"אומנם ייתכן שרבים מהם יכלו להוסיף יותר מזמנם לקביעת עיתים לתורה ודקדוק במצוות פרטיות, אבל רבים מאוד מהם מקיימים בהידור את המצוות הגדולות שבתורה, אוהבים את הבריות, נושאים ונותנים באמונה, עוסקים ביישובו של עולם, מחרפים נפשם בהגנת העם והארץ ומתמסרים ליישובה, משתתפים בפיתוח המדע והכלכלה ומצמיחים מתוכם תלמידי חכמים אמיתיים וישרים שעתיד עולם התורה לדורות תלוי בהם".

"לכן, לפני הכול חשוב שבעל משרת הרב הראשי לא יזיק לכל זה. לפיכך נכון לבחור את הרב הראשי לפי אמת מידה של מידות טובות, ניקיון כפיים וכישרון דיפלומטי של הימנעות ממחלוקות וביטויים מעליבים כלפי קבוצות ואישים מעם ישראל בארץ ובגולה".

הרב מלמד מתייחס לפגישה עם הרפורמים: "בעקבות מפגש הזום שלי עם הרבה הרפורמית דלפין הורווילר, היו שתקפו אותי: הרי כל גדולי התורה אסרו להיפגש עם רבאיים קונסרבטיבים ורפורמים! וכל רב שנפגש איתם פורץ גדר! ופתאום התברר לקהל הרחב שהתעמולה הזאת יסודה בשקר. כמעט כל רבותינו נפגשו עם רבאיים קונסרבטיבים ורפורמים. או אז טענו המקטרגים שהם, הרבנים הנכבדים, נפגשו איתם כדי להחזירם בתשובה, או כדי לנזוף בהם על שאינם שומרים תורה, או בלית ברירה למטרות "קדושות" כדוגמת תמיכה בבחירות או תקציבים או בקשת תרומות. ואילו אני לא הטפתי לחזרה בתשובה, גם לא נזפתי, גם לא ביקשתי טובות הנאה, אז לשם מה נפגשתי? יתר על כן, טענו המקטרגים, כל הרבנים שנפגשו עמהם עשו זאת בלית ברירה, מתוך אילוצים שונים, ואילו אני, מה דחף אותי לכך, מה עלה בדעתי להיפגש סתם בלא שום אילוץ".

"אכן כן, נפגשתי כדי להיפגש! מפני שלאהבת הבריות יש ערך עצמי, במיוחד בין שני יהודים. פגישה שאינה לשם טובה הנאה או מחמת אילוץ היא הביטוי הצרוף של הקשר בין האנשים והקהילות. במשך אלפי שנים עברנו יחד כל כך הרבה מאורעות, ימי שפלות וגדולה, בניין וחורבן. את כל הייסורים הסבים והסבתות שלנו שרדו בגבורה ובסבל אין קץ, כדי שעמנו ימשיך להתקיים ויהיה הלב הפועם של תיקון העולם במלכות שד-י. ואנחנו ילדיהם לא נהיה קשורים זה לזה?! לא נחלום על זה יחד?! רק אחר קיום הערך העצמי, המוחלט, של אהבת הבריות, אפשר לבטא את השאיפה להתקרב לתורה".