כמידי שנה גם אמש (חמישי) הצפין המשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן, עם קהל רב לבית הקברות העתיק בעיר הקודש צפת, לרגל יום ההילולא של ה'בת עין', כאשר לצדיק ולמקום קבורתו נקשרים סגולות וישועות פלאיות.

הרב אלימלך בידרמן מרבה לספר בשבח הסגולה לקיים סעודה לכבוד הבת עין, "רבו סיפורי הישועה בזכותו של אותו צדיק בזיווגים הגונים בזש"ק בנחת דקדושה מכל יוצאי חלציהם" אומר הרב בידרמן בכל עת מצוא. להלן חלק קטן מסיפורי המופתים שסיפר הרב אלימלך בידרמן, והובאו בעלון 'באר הפרשה'.

את ההסבר לסגולה הידוע לערוך סעודה לכבוד ה'בת עין' אנו מקבלים מהסיפור הבא, ששח הרב בידרמן "בישיבת 'בית אברהם' בעיה"ק ירושלים תובב"א, ישנו 'קרן' לעריכת סעודות מדי שנה בשנה ביומא דהילולא קדישא, ומעשה שהיה כך היה, לפני עשרות בשנים היה יהודי ושמו הרה"ח ר' שלמה גראס ז"ל, לפרנסתו התעסק במכירת נפט, ברם, עסק זה – יגיעתו רבה ושכרו מועט, ומכיוו שכך, רעב ומחסור שררו בדרך קבע בביתו, ויהי בליל ההילולא של ה'בת עין' זי"ע, השתטח ר' שלמה על ציון הקודש , ושפך את לבו כמים, בתפילה ובתחנונים שירוויחו לו פרנסתו מן השמים, לאחר מכן, חזר לביתו ועלה על יצועו, והנה בחלומו רואה הוא את ה'בת עין' זי"ע, ויאמר לו ה'בת עין', דע לך שקורת רוח מרובה הסבת לי בתפלתך על קברי (ידוע שהמתים נהנים כשמתפללים על קברם, וראה זוה"ק פר' ויחי רכה.) אך זאת אשאלך – מדוע לא ערכת סעודה לכבוד ההילולא, תיכף התעורר ר' שלמה משנתו, וקיבץ משארית לחמו הדל, כינס עשרה יהודים, וערכו יחדיו סעודת הילולא. למחרת היום הלך ר' שלמה וקנה כרטיס לוטו (לאטר"י), וזכה בהו עתק שממנו נתעשר בעשירות גדולה, ואף הקים מממונו 'קרן', אשר עד עצם היום הזה עדיין עורכים ממנו סעודות הילולא".

עוד סיפר הרב בידרמן "שמעתי מאחד מגדולי הדור שליט"א מהיושבים ראשונה ב'מזרח' של בני ישראל, שבשנת תשע"ז ישבה בביתו בת גרושה ל"ע, והיה לב ההורים מתפלץ מרוב דאגה וצער, ביום י"ב כסלו שלח את אחד מתלמידיו לערוך סעודה רחבה וגדולה לעניי צפת, לא עברו שבועיים תמימות ובתו באה בקשרי אירוסין עם בחור עידית שבעידית, ממש פלאי פלאים".

אספרה נא מעשה אשר ביודעי ומכירי קאמינא, שח הרב אלימלך בידרמן, "בבית אחד נישאו הילדים בס"ד בזה אחר זה, זולתי בחור אחד אשר נתקעו שידוכיו בזה אחר זה, בד בבד טיפס גילו והגיע לגילו של יצחק אבינו בעת נישואיו – ויהי בן ארבעים שנה, גיל אשר לכל הדעות נחשב לבחור כזקנה מופלגת עד מאד, יחד עם גודל הצער והמכאוב של הבחור, של ההורים וכל בני המשפחה מסביב, ויהי בחודש טבת תשע"ח, נסעה אחותו של הבחור לציונו של הרה"ק הבת עין ,שם הבטיחה שאם אחיה יבוא בקשרי אירוסי עד ר"ח שבט שנה זו (תשע"ח) תערוך המשפחה סעודת הודאה, וגם סעודת הילולא בי"ב כסלו לשנה הבאה (שנה זו – תשע"ט), ואכן, לא עברו שבועיים, והבת עין פרע חובו – ביום שלישי כ"ב טבת בא ה'גלות' לקיצו, והבחור בא בקשרי שידוכין…"

עוד סיפר הרב בידרמן, "כמו"כ שמעתי מבעל המעשה אשר עברו עליו כמה וכמה שנים מיום נישואיו ועדיין לא זכה לפרי בטן, ומה רב צערו וכאבו כש'בישרוהו' הרופאים שאבד סברו ובטל סיכוייו, ועל פי דרך הטבע לא יוולדו לו לעולם בנים או בנות… העיר ה' את לבו שלא להתייאש לגמרי, וביומא דהילולא – י"ב כסליו תשס"ח עלה לציונו הק' בעיה"ק צפת ת"ו, שם שפך ליבו כמים לראות בישועת ה', ואכן לתקופת השנה ממש כעת חיה ביום י"ב כסליו תשס"ט נולד לו בנו בכורו במזל טוב, ויהי לאות ולמופת".

"שמעתי מהרה"ח רבי מוטל ראטמא שליט"א", מספר 'רב מיילך', "עובדא שהיה עד לה לפני כמה שנים, בעודו מהלך ברחובות קריה – בשכונת מאה שערים אשר בעיה"ק ירושלים, מצאו יהודי נכבד 'בעל תשובה' אשר אי הפרוטה מצויה בכיסו, והלה החל לשאלו אודות 'וואש מאשין' (מכונת כביסה), כי נתקלקלה המכונה שבביתו, עוללים שאלו בגדים נקיים ואין נותן להם, ובצר לו הוא מחפש אחר חנות המוכרת מכונת כביסה 'יד שניה', כי עליה אין דורשים סכום עתק כמו על מכונה חדשה. ר"מ ניסה להניאו מכך, היות וידוע ליודעי חן שדבר שטות הוא לקנות מכונת כביסה יד שניה – כי לעולם ומעולם לא תדע אלו חסרונות ובעיות יצוצו לה במשך השימוש בה. וכה אמר לו ר"מ, היום חל יומא דהילולא של ה'בת עין', עומד אני ליסע לעיה"ק צפת להשתטח על ציונו, בוא נא עמנו, וכבר נפעל עבורך ישועה גדולה".

הרה"ק רבי אברהם דב מאבריטש, מחבר הספר בת עין, שיום ההילולא יחול בשבת קודש פרשת ויצא י"ב כסלו, נולד בשנת תק"ך בערך לרבי דוד מגיד מישרים בעיר חמילניק. ונישא לבתו של רבי נתן נטע מאבריטש, תלמיד הבעל שם טוב. היה תלמידם של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ובנו רבי מרדכי מצ'רנוביל וגם של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב. והוא כיהן כרב בערים ז'יטומיר ואווריטש.

אהבתו לארץ ישראל משתקפת רבות בספרו בת עין. ומסופר שספרו נקרא בשם 'בת עין' על שם ארץ הקודש 'אשר עיני ה' אלוקיך בה' ובשנת תקצ"א עלה לארץ ישראל. והתגורר בעיר הקודש צפת, שם נתקבל בכבוד רב על ידי עדת החסידים, ונתמנה לראש העדה.

ידוע הסיפור הנורא שהתרחש באותו צהרי היום בעת תפילת המנחה בית מדרשו של הבת עין שחזה ברוח קדשו את רעידת האדמה הגדולה שפקדת העיר צפת תובב"א וסביבותיה בשנת תקצ"ז כשהבת עין קרא לכל חסידיו להתאסף סביבו ובעת הרעש הגדול ניצל חצי ביהמ"ד מחורבן והאדמו"ר ותלמידיו שרדו בחיים, ואפשר לראות זאת עד היום שם במקום, יצוין כי בספרו 'בת עין' מסופר שאמר בדרשה כי רעידות האדמה הן סימן לבוא הגאולה.

בשנת תר"א פרצה מגפה בצפת ורבים חלו ונפטרו מהמגפה, ועל פי המסופר. הבת עין הבטיח כי הוא יהיה הנפטר האחרון במגפה, ואכן ביום י"ב כסלו, נסתלק הבת עין לבית עולמו, והמגפה נעלמה.

הבת עין, שלא הותיר אחריו זרע של קיימא, נטמן בבית הקברות העתיק בצפת, במערת קבורה שבה טמונים גם רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה"ערבי נחל" ורבי אריה לייב מוואלטשיסק.