מבזקים

מי הן הערים המצטיינות בחופש המידע לציבור

62% מהרשויות המקומיות העבירו דיווח בנושא חופש מידע  • הרשויות שבלטו לטובה במענים מהירים לבקשות שהוגשו אליהן: אשדוד, רמת גן ותל אביב-יפו • רוב העתירות שהוגשו נגד הרשויות המקומיות - בגין עילה של אי מתן מענה

מקומי11.1.2021 | 23:57

אילוסטרציה. גלישה באינטרנט מסונן צילום: קובי הר צבי

הדוח השנתי אודות יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות לשנת 2019 מתפרסם הבוקר (שני). הדו"ח, המשותף ליחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ולמשרד הפנים, סוקר את יישום חוק חופש המידע בשנת 2019 בעיריות, במועצות האזוריות ובמועצות המקומיות ברחבי הארץ ולראשונה מפורסמים בו נתונים בפילוח לפי שם הרשות.

מהדוח עולה כי בשנת 2019 הוגשו לרשויות המקומיות 6,285 בקשות למידע, עליה של כ – 12% מהשנה שלפניה. לשם השוואה בשנת 2019 הוגשו לממשלה כ- 12,500 בקשות למידע. כמעט כפול מאשר לרשויות המקומיות. 70% מהבקשות הוגשו לעיריות, 16% למועצות אזוריות ו-14% ולמועצות מקומיות. מבין כלל הרשויות, הרשויות אליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר: ירושלים עם 535 בקשות, תל אביב עם 534, אשדוד 346, ראשון לציון וחיפה עם 237 ו- 236 בקשות למידע בהתאמה.

על פי הדיווחים של הרשויות כ- 80% מבקשות נענות באופן מלא, וכ- 77% אחוזים מהבקשות נענו בתוך 30 ימים בלבד. כמו כן, רוב הבקשות שסורבו, נדחו בשל כך שלא ניתן היה לאתר את המידע המבוקש ברשות או שהמידע אינו מצוי ברשות.

מהדו"ח עולה כי 62% מהרשויות המקומיות העבירו דיווח בנושא חופש מידע. במהלך שנה זו הוגשו לבתי המשפט 339 עתירות חופש מידע נגד רשויות מקומיות (לשם השוואה, באותה תקופה הוגשו נגד משרדי ממשלה ויחידות הסמך שלה 156 עתירות לבתי המשפט בלבד). רוב העתירות שהוגשו נגד הרשויות המקומיות הוגשו בגין עילה של אי מתן מענה, 64% מהן, הוגשו נגד רשויות במחוז צפון.

מבין הרשויות הגדולות שהוגשו להן מעל 100 בקשות בשנה, שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים, הן עיריית אשדוד כש-93% מהבקשות נענו תוך פחות מ-30 יום, עיריית רמת גן עם 90% מהבקשות ועיריית תל אביב עם 83%. לעומת זאת, הרשויות שחרגו מהזמן הקבוע בחוק בשיעור הגבוה ביותר היו עיריית אשקלון ועיריית חיפה. מבין הרשויות המקומיות, הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן ירושלים שבה 51 בקשות נדחו, המהוות 25% מהבקשות שהוגשו לרשות, תל אביב עם 37 בקשות, כ-17% מסך הבקשות שהוגשו וחיפה עם 26 בקשות, כ-10% מסך הבקשות שהוגשו. בסך הכל, למעלה 68,000 ש"ח ניגבו במסגרת בקשות למידע.

עו"ד שלומי בילבסקי, מ"מ ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע אמר בתגובה לנתונים כי "הדו"ח משקף, שלא במפתיע, מגמת עלייה במספר הבקשות המוגשות לשלטון המקומי, בדומה למגמה הקיימת במשרדי הממשלה ויחידות הסמך. מגמה זו, שאיננה צפויה לרדת, משקפת את הדרישה ההולכת וגוברת של הציבור למידע ומחדדת את הצורך של הרשויות המקומיות להיערך בהתאם על מנת לספק צורך חשוב זה באופן מקצועי ויעיל".
 
ליאור שחר, ראש אגף בכיר תכנון ואסטרטגיה במשרד הפנים ציין כי "משרד הפנים בשיתוף עם משרד המשפטים, מפרסם זאת הפעם השנייה את דוח הרשויות המקומיות בנוגע ליישומו של חוק חופש המידע, כחלק מקידום מדיניות של שקיפות וחיזוק הדמוקרטיה המקומית. השנה חל שיפור בדיווחים של הרשויות ואני מאמין ומקווה שמשנה לשנה נמשיך ונעמיק את שיתוף הפעולה והקשר עם הרשויות המקומיות ובכך נשפר ביחד את יישומו של החוק לטובת אזרחי ישראל".

 

שתף כתבה זו