פרשת אמור תשפ"א, נוסטרום, יקב מאיה

בפרשת השבוע מופיעה רשימת המומים הפוסלים קרבן, הלשון שם מעניינת, פסילת המומים חוזרת על עצמה שוב ושוב (ויקרא פרקים כ', כ"א, כ"ב). נושא זה נוגע גם לנו, כי כיום אנו מקיימם "נשלמה פרים שפתנו" (הושע יד/ג). התפילה, הלימוד, שולחן השבת, ושאר המצוות, אלה הקרבנות שאנו יכולים להביא כיום.

כדי שעבודת ה' שלנו תהיה דומה לפחות במעט למה שהיה כאשר בית המקדש היה קיים, הציעו חכמי הדורות רעיונות של המחשה, 'ציור' בלשון בעלי המוסר. האחד ביקש שנדמיין את עצמינו בחצר בית המקדש, כשחושבים על זה ברצינות, קל להחסיר פעימת לב. השני הציע לחשוב שאנו בארמונו של מלך גדול, אוהב ובעל חסד. אחר הציע לראות את עצמינו מארחים כמה מגדולי הדור אצלנו בבית, כמה נתכונן מראש, וכמה נדאג שהכל יהיה מאורגן היטב.

אנו זקוקים להמחשות אלה, כי אין לנו כיום בית מקדש, לא כוהנים בעבודתם, לא לוויים בשירם ובזמרם, ולא ישראל במעמדם, לא חגים בחצר בית המקדש, לא מצוות הקהל המרגשת, לא ביכורים, לא מעשר שני בירושלים, ולא, ולא, ולא. אין כלום. נותר רק מה שאנו יוזמים בעצמנו, וכל הצעה טובה תתקבל בברכה. על כן גם לי הניחו אבותיי מקום להתגדר בו, והפינה הקבועה שלנו, יכולה אף היא להיות מנוף חיובי ויעיל, אם רק נרפד לפני כן את הנושא ברקע מתאים.

לשם כך צריכים אנו לדעת שהיין אינו שלנו, הוא של הקרבנות, אנו זכאים לקחת אותו משם, וזו הסיבה שיש להחמיר ביין שלא יגע בו גוי, יותר מאשר בשאר דברים. זאת אומרת שבכל שבת וחג, אנו עושים מזבח זוטא משלחן הסעודה שלנו.

אם כן התוכנית פשוטה. לא צריך לעשות משהו מיוחד, אלא להקדיש רגע של מחשבה, לראות את היין ולא לומר: 'איזה טעים', אלא 'איזה קדוש', ככל שהוא יהיה יותר טעים, איכותי ומשובח, זה יחדיר אל הלב שלנו יותר אהבה לדברים מקודשים. לכן אם עד היום קנינו למשל יין בארבעים שקלים, כשנבקש לשדרג אותו לשם שמים, ולקנות יין במאה וארבעים שקלים, יתכן שאת המאה הנוספים, אפשר לקזז מכספי מעשר [צריך לשאול את הרב].

כשנמזוג אותו לגביע מהודר גם מבחינה הלכתית גם מבחינה פיזית, זה יוסף עוד פסיעה חיובית אל תוך הלב. נשתה אותו לאט, לא כי זה יותר טעים כך, אלא כי כך זה יותר חודר אל הלב, ואם זה גם טעים, הרי שהחדירה תהיה איכותית.

אמנם בישיבה לא לימדו אותנו להמתין לחג מתן התורה ליד בקבוק יין, אלא ליד גמרא, או עם ספר 'תיקון ליל שבועות', אבל כדי שנרצה לרוץ לבצע את זה בשמחה, צריכה להיות הכנה איכותית, וכאמור, להרבה משגיחים ורבנים יש הרבה עצות, ומסתבר שבפינת היין גם כן יכולה להיות עצה.

בשבת זו אנו סוגרים חמישה מתוך שבעה שבעות של ספירת העומר, זאת אומרת שחג השבועות כבר ממש מאחורי הדלת. עבור ליל החג כדאי לקחת יין קצת קליל, ולא לשתות ממנו יותר מידי, כדי שאשמורות העיניים לא ייעצמו לנו בבית המדרש, למרות הקפה שנשפך שם כמו מים. את ההמלצות של היינות הלבנים תמצאו בעמוד העדכונים שבאתר.

אבל אנחנו כרגע עדיין בהמלצה לשבת והיין שטעמתי לכבוד שבת נקרא "מארה נוסטרום NOSTRUM 2016" של "יקב מאיה" היין הוא בלנד של סירה, קריניאן ופטיט סירה מכרמים שמפוזרים מהצפון ועד השפלה הדרומית. היין התיישן 18 חודשים בחביות עץ אלון.

היין בעל צבע אדום כהה, טעמים עשירים של פרי בשל, מעט חבית, טאנינים עדינים וסיומת ארוכה ונעימה.

14% אלכוהול. כשרות: O.K, רבנות מקומית, באב"ד, בד"צ בית יוסף.

לחיים ושבת שלום

שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.
http://kosher-wine.co.il

לעמוד היקב

הרצאה ייחודית, מעניינת וטעימה."כשרות היין" "חשיבות היין". "יין בתורה". "תהליך עשיית היין". "איך מתאימים וטועמים יין". "נזקים בכרמים ויקבים" ועוד מגוון נושאים רבים ומעניינים, מלווה בטעימת יינות. מתאים לכל ציבור, לפרטים נוספים לחצו כאן