נחשף: משאיות של חד פעמי מגיעות מהרשות הפלסטינית

תעשיין שנכח בוועדת הכספים חשף, כי משאיות עמוסות בחד פעמי ללא מיסוי פורקות סחורה בישראל באין מפריע | ברשות המסים טענו בתגובה: ידוע לנו על כך, אנחנו מתחשבנים עם הרשות הפלסטינית לאחר מכן על גובה המס | הדיון השני במיסוי החד פעמי והבדיחה של מיסוי כוסות הנייר עם 5% הפלסטיק – נמשך היום

כלכלי24.11.2021 | 21:20

חד פעמי במחירים שפויים, ארכיון צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ועדת הכספים בראשות ח”כ אלכס קושניר קיימה היום (ב’) דיון בנושא צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס’ 3) התשפ”ב – 2021 – הצו למיסוי כלים חד פעמיים.

כזכור בשבוע שעבר הגיע יו”ר הוועדה לסיכום עם מנהל רשות המיסים לגבי מיסוי מלאי כלים חד פעמיים, נוכח כך שיבואנים ומשווקים הציגו קושי כלכלי, לאור קביעת הצו כי יוטל מס גם על מלאי קיים של כלים חד פעמיים, החל משווי של 10,000 ₪ ומעלה. במסגרת הסיכום נקבע כי עבור מלאי של עד 50 אלף ₪ תהיה פריסה של 3 תשלומים חודשיים, עבור מלאי של 50 אלף ש”ח עד מיליון ₪ – פריסה של 6 תשלומים חודשיים ועבור מלאי של מעל מיליון ₪ – פריסה של 12 תשלומים חודשיים.

יו”ר הוועדה, ח”כ אלכס קושניר, פתח את  הדיון: “בפעם הקודמת שמענו את הממשלה, חברי הכנסת, ושמענו חלק מנציגי המגזר העסקי קצת, את הדיון הזה נקדיש לכם. אנחנו מזהים שיש 2 בעיות עיקריות – 1 זה אותן כוסות נייר שמצופות בפלסטיק, ו-2 חומרים שנמצאים על התפר שיכולים להיות גם חד פעמיים וגם רב פעמיים מבחינת העובי, ואנחנו בוחנים פתרונות”.

התעשיין עמוס שקד, הציג כי מפעלו מייצר בין השאר כוסות נייר וכי בתי הקפה משלמים פי 2 כעת על מוצר זה, וכי אין לדבר תחלופה, הוא ציין כי לא התייעצו עמו כגורם דומיננטי בשוק, בעת גיבוש המס, וכי “בכוס נייר יש 5 אחוז פלסטיק לעומת 100 אחוז בכוס פלסטיק, וכי יש לקחת זאת בחשבון בחישוב המס.

עוד הוסיף שקד כי “עשרות משאיות עם מוצרי חד פעמי מגיעות ארצה בשבועות האחרונים מהרשות הפלסטינית מאז הוטל המס”.

לשאלת יו”ר הוועדה לפשר העניין, השיבו ברשות המיסים כי ככל הידוע להם, סחורות שנכנסות מהרשות נרשמות ולאחר מכן מתקיימת התחשבנות עם הרשות הפלסטינית לעניין גובה המס שעליה לשלם למדינת ישראל.

לאור הדברים, דרש יו”ר הוועדה כי הרשות תבדוק את הנושא לעומקו ותחזור עם תשובות ברורות עד לדיון הבא, כולל לעניין כמות המשאיות שחצו לישראל עם כלים חד”פ לאחרונה.

נלי כהן, מחברת תמה גרופ המייצרת כלים רב פעמיים מפלסטיק, הציגה דוגמאות שונות של כלי החברה הנכללים בגדר החיוב במס: “פנינו במסגרת הערות הציבור, החל שיח ביננו לבין רשות המיסים והמשרד להגנת הסביבה, התרשמנו שהייתה הבנה לגבי הבעייתיות, אך הצו עדיין נכנס לתוקף. הכלים אפילו עוברים בדיקות מכון התקנים, כאשר המכון מציין שהכלים מיועדים לשימוש חוזר, ועדיין המיסוי חל עליהם. הצבענו על הפתרון שבאירופה – שם מתייחסים לתכנון ולייעוד של הכלים, ואין הגדרות מדויקות אלא מסתמכים על הצהרות. ההצעה שלנו להסתמך על היצרן המקומי או היבואן עם אינדיקציה לעניין המסחר של המוצר. מבחינתו אם הנוסח יישאר כמו שהוא, נעבה את הכלים בניגוד למגמה העולמית של שימוש בכמה שפחות פלסטיק”.

תומר מור, מנכ”ל ‘מסעדנים חזקים ביחד’ קרא להחריג כוסות הנייר: “החוק הזה מבחינת המסעדנים הולך להיות פגיעה ישירה בכיס שלהם. אנחנו מבקשים להחריג את כוסות הנייר מהחוק הזה, או לפחות לצמצם למינימום את המיסוי עליהן. הטייק אווי, נמצא בכל מקום, זה הפך משקל מכירתי משמעותי ווקטור משמעותי בהכנסות של מקומות קטנים. בממוצע ביום יש מיליון צרכנים ביום שקונים קפה טייק אווי, שכוס הנייר ממוסה ב-100 אחוז, הדבר באופן ישיר פוגע  בהכנסה של בתי הקפה. אנחנו לא מדברים על העלאת המחיר, אבל צריך להבין שהדבר הזה פוגע בכיס באופן ישיר, בבתי עסק רבים שמעסיקים עובדים. בכוסות הנייר יש רק 5 אחוז פלסטיק, הצריכה לא תרד, והפגיעה תהייה בנו”.

יו”ר הוועדה הגיב לדברים: “לא תהייה שום תעשייה שתוחרג, ברגע שמתחילים לא מסיימים עם זה, מה שכן נבנה את המס בצורה שנוכל לבנות מס אמת – אם לכוס הזו יש אחוז פלסטיק מסוים, אין סיבה שהמס יגבה על כל משקל הכוס. לעניין העובי – שם נצטרך לבנות מנגנון שיאפשר ליצרן או היבואן לעבור תהליך מול המשרד לאיכות הסביבה, והוא יוכל להוכיח שמדובר בכלי רב פעמי ולא חד פעמי”.

ח”כ אלון טל: “המשתנה הרלוונטי הוא דיכוטומי, לפעמיים 5 אחוז פלסטיק הוא כמו 100 אחוז פלסטיק, כאשר תהליך ההתכלות אינו שונה ופוגע  באופן דומה בסביבה”.

מחישוב שנעשה בדיון, עלה כי המס ייקר את עלות כוס הקפה, כולל עלות המשקה שבה, בכ-8% עבור המסעדות ובתי הקפה.

הראל בן דוד, מהתאחדות התעשיינים ציין כי למרות פריסת התשלום לעניין מלאי הכוסות עליה סיכם יו”ר הוועדה עם רשות המיסים, עדיין תיוותר פגיעה בהון השוטף של היצרנים: “לא לקחתם בחשבון את היצרנים המקומיים שחיים בעולם האשראי, אם מפעל מייצר 500 טון בחודש, הלקוח שלו משלם לו אחרי 3-4 חודשים, זה יוצר לו בור של 5-6 מיליון ₪. שיניתם את המלאי, אבל לא את נושא ההון השוטף, החיוב במס על כל תוצרת שמיוצרת”.

רמי שר שלום, מנכ”ל פעמית התריע כי העלויות בשטח גדולות מהמשוער: “שיעור המס שרציתם לקבוע הוא 100 אחוז תוספת על העלות. החשבון היה ש-11 ₪ לקילו ישקפו 100 אחוז, אנחנו רואים כבר במכולות הראשונות כמה זה עולה לנו כיבואנים – על ערך כוסות נייר למכולה של 66 אלף ₪ שילמנו מס הקנייה של 120 אלף ₪, זה לא 100 אחוז אלא 200 אחוז”.

עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת ומחזור בעמותת אדם טבע ודין: “מבחינת בריאות, אדם שאוכל כל יום ארוחה בכלים חד פעמיים מכניס כ-250 גר פלסטיק לגופו בשנה, כאילו אכל גביע של קוטג’. בנוסף, אם נוריד את הפלסטיק אנחנו נוריד גם את כמות פליטת גזי החממה, יש לנו בעיה קולוסאלית וצריך לטפל בזה”.

ח”כ אורי מקלב: “ליצרנים אין את המוטיבציה להעלות את עובי הכלים החד-פעמיים. אם הם יעלו בשני מילימטר, היצרן לא ישלם את המס אלא הצרכנים ואנחנו נותנים מוטיבציה שלילית. השוני הגדול בין כוס חד-פעמי לשאר הכלים החד-פעמיים היא כמות השימוש בו ביום, אין תחליף לחד-פעמי”.

ח”כ שלמה קרעי: “הציבור משלם כפול ולא ברור לאנשים מה המס המושת על כל כלי. יכול להיות שעוד שבועיים נתקן את החוק, מי יחזיר את הכסף לצרכן אחרי חודש של טעות? זו שערורייה שלא נראתה כדוגמתה, קודם ממסים את הציבור ואח”כ בודקים. אם ממסים, צריך לכתוב על המדפים מה החלק של המס הירוק מתוך המחיר הכולל”.

ח”כ מיכל וולדיגר: “המהירות והבהילות של קידום החוק מפריעה לי, לא ראוי ככה לחוקק חוקים במדינת ישראל”.

ח”כ אופיר כץ: “כל השבוע עסקנו רק בהעלאות מיסים ואנחנו נרגיש את זה ביוקר המחיה. כולם דיברו על השקיות וכיצד הם מיגרו את הבעיה עם 10 אגורות, מדוע אנחנו מקבלים 11 ש”ח כמובן מאליו”.

יו”ר הוועדה סיכם את הדיון: “יש מספר נושאים שחייבים להיות מטופלים לקראת הדיון הבא – הראשון הוא לבטא באופן אמיתי את המשקל האמתי של כוס נייר מצופה בפלסטיק ולמסות אותה בצורה נכונה, השני הוא טווח העובי במסגרתו יוכלו היצרנים לטעון כי מדובר בכלי פלסטיק רב פעמי והמנגנון שיסדיר את הנושא מצד הרשויות. דבר נוסף שאני מבקש בדיקה לגביו הינו הפרצה כביכול שקיימת כלפי סחורה שנכנסת מהרשות הפלסטינית, אני רוצה לוודא שאנחנו סוגרים זאת הרמטית ואין מצב שיש אפליה במיסוי בין שטחי ישראל לשטחי הרשות. לצד אלה, אבקש לשמוע את פעולות הממשלה המשלימות לעניין סביבה ירוקה”.

ביזנעס

שתף כתבה זו