מוטי קסטל: חדד: כן, עוסק בשאלה הזו ודן בשאלה האם ניתן להעלות טענה מקדמית טענה של אי סבירות בהגשת כתב אישום וכמובן יודעים בעילת סבירות, שיקולים זרים, הגנה מן הצדק, אף אחד לא הולך לפתוח את כל הדלתות זה לא הבדיקה של מי מהתובעים פה בתיק וגם לא הדברים שקשורים לעבודה שלה כפרקליטה. תחת הגנה מן הצדק, מגישים כתב אישום על שוחד שלא קיים ולא חוקרים על שוחד ובא פרקליט מדינה אומר אני קורא למי שסומך עליי לא להצביע לנאשם בשוחד זה בדיוק שיקולים זרים זה מה שהיה בתיק זה!!!! כולו לא תמיד יש התיק הזה, היועמ"ש בעצמו אומר שהוא מחליט להגיש כתב אישום יש לו חשש לקדם הפיכה משטרית הונגריה, פולין, אומר לתירוש להיות פרקליטה בתיק של דמוקרטיה או דיקטטורה, זה שיקולים זרים!!!! למדנו שלא קרא את כתב האישום מתוקן, יחד, ונראה את ההמשך, ראינו היה אישורים למהלכים\, יצא מזכר\תצהיר שהוא לא נכון אני בהחלט רשאי לטעמנו לשאול בקשר זה מספר שאלות מצומצם נראה ונעמיק בזה, דברים שאומר עוד על מה היה שם למה עשה מה שעשה איך הגישו לכם כתב אישום מוזר? שמענו חוקרים שמגיעים לפה, אחד אחר השני אומר ידענו שיש בעיות בתיק, אין סיכוי סביר להרשעה, ידענו גם ידענו, לא ידענו שיש בעיה להוכיח? ידענו, אתם חושבים שאנחנו גאונים שחשבנו על היענות חריגה שלא מוסברת בכתב אישום ולא חקרו את זה? צועק: הם ידעו את זה!!! הוא ידע את זה!!!! וודאי שהוא ידע את זה! הייתה מחשבה כמו צחי בן חמו, שזה אירוע נגיש, הוא התפטר, תודה, המפכ"ל אמר את זה בקולו, זה מה שחשבו שיקרה הגישו כתב אישום לעשות חילופי שלטון, לצערי, לשיטתנו, זו הטענה שלנו, נוכיח אותה, נוכיח אותה!
היסטוריה: היהודים באיראן רכשו את קבר מרדכי ואסתר
אוסף תכתובות שנשמר בספרייה הלאומית שופך אור על היחסים המצויינים בין השאה ליהודי איראן לפני המהפכה האיסלאמית. במכתבים נחשפים המגעים הדרמטיים
קריאת מגילה בקבר מרדכי ואסתר צילום: באדיבות המצלם
חליפת מכתבים היסטוריים משנת 1968, שחושפת הספרייה הלאומית לקראת חג הפורים, מוכיחה שנציגי יהדות איראן רכשו את קבר מרדכי ואסתר בעיר המדאן, עיר במערב איראן, בחגיגות 2,500 שנה להצהרת כורש, שצוינו ב-1971.
במכתבים נחשף המשא ומתן בין נציגי היהודים במדינה לשלטונות השאה, במטרה לרכוש את חלקת הקבר, שבו על פי המסורת קבורים מרדכי היהודי ואסתר המלכה. כך דווח ב'ישראל היום'.
נושא הקבר של מרדכי ואסתר הוא נושא שנוי במחלוקת מכיוון שמקום קבורתם אינו מתואר במקורות היהודיים. על פי כמה מסורות מימי הביניים, מקום הקבורה נמצא בהמדאן. אחת המסורות שנקשרו סביב הקבר מספרות שלאחר מות המלך אחשוורוש, ביקשו תומכי המן לנקום באסתר ובמרדכי. השניים נמלטו להמדאן ושם נפטרו.
את העדות הראשונה על שיוך המוזוליאום לאסתר ולמרדכי סיפק בנימין מטודלה, היהודי הנודד בן המאה ה־12. כך כותב מגלה הארצות: "ומאותו ההר עד חמדן מהלך עשרה ימים, היא מדי העיר הגדולה, ושם כמו חמישים אלף מישראל ושם לפני כנסת אחת קבורים מרדכי ואסתר".
ההתכתבות יוצאת הדופן השתמרה בארכיון ארגון אורט, השמור בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי שבספרייה הלאומית, ולדברי אוצר אוסף האסלאם בספרייה, ד"ר סם טרופ, היא מעידה שאכן השאה האחרון של איראן - מוחמד רזא שאה פהלווי - ראה עצמו כממשיכו של כורש וביקש להקרין תדמית זו אל יהודי הממלכה. חגיגות 2,500 שנה להצהרת כורש היו בדיוק האירוע שלו ציפה השאה.
