ברוך דיין האמת: בבית החולים 'איכילוב' בתל אביב הלך לעולמו הגאון החסיד רבי משה שמואל וידבסקי זצ"ל, משגיח בישיבת 'מאור ישראל' של חסידות גור בבני ברק, שנפטר לאחר מחלה קשה והוא בן 56 בלבד. 

המנוח זצ"ל נולד בבני ברק בכ"ח אייר תשכ"ו לאביו הרה"ח ר' צבי הירש מיכל וידבסקי ז"ל, מחשובי חסידי גור, שנודע כמדפיס ומהדיר ספרים רבים וביניהם ספרי החיד"א, המהר"ל ועוד ספרים רבים. הוא נפטר בחודש אב תשע"ח. 

בבית זה ספג המנוח אהבה וחיבה לספרים, ומני גיל ילדותו שקד על מבועי התורה, היראה והחסידות. 

עם נישואיו עם רעייתו, בתו של הרה"ח ר' מיילך גרליץ שיבלחט"א, מחשובי חסידי סטריקוב ובעל המסעדה הוותיקה בבני ברק, התגורר בעיר אשדוד ועם הקמת ישיבת 'מאור ישראל' המחודשת בשנת תשנ"ב נקרא לכהן כמשגיח ומשפיע רוחני ועבר להתגורר בבני ברק.

נודע כמחנך בחסד, המעניק דוגמא אישית לתלמידיו, היה עובד ה' מנעוריו, מתפלל בדביקות ואינו מתבטל לרגע בשעותיו בהן שימש כמשגיח גם לא זנח את הספר וחדרו בישיבה היה עטור ומלא בעשרות אלפי ספרים(!) בהן שקד בכל עת. נודע במאור פניו ובגישתו האבהית לתלמידיו, והכול מתוך יראת שמים וענוות חן שליוותה אותו תדיר.

אחד מתלמידיו מספר ל'בחדרי חרדים': "היה יהודי יקר ויוצא דופן. שילוב של יראת שמיים, חסידות ואהבת ישראל שלא מוצאים הרבה היום. בדיוק אתמול סיפר לי חבר שלמד בישיבה, שמשה שמואל נשלח בזמנו על ידי הצוות הרוחני להודיע לו שהחליטו להוציא אותו מהישיבה, וכשאמר לו את זה, היה בצער כל כך עד כדי שזלגו ממש דמעות בעיניו".

תלמיד נוסף מספר ל'בחדרי חרדים': "ר' מוישה שמיל היה משגיח שלי בישיבה קטנה, וגם בתור אברך צעיר היה לי שיעור שבועי איתו למשך תקופה. היה אדם שלא עניין אותו מעולם כבוד, כוח או כסף. רק תורה ועבודת השם. בישיבה תמיד ידענו שאם מוישה שמיל זורק אותך הביתה, מספיק לומר לו "אני מתחרט ומבטיח להיות טוב יותר" וברוב הפעמים היה די בזה. הלוואי עלינו עוד דמויות חינוכיות כמוהו.

"החיוך הביישני שלו היה סמל לעדינות נפשו, זוכר אותו כאברך צעיר, מתפלל בפינה שלו, תמיד ידע לומר מילה טובה, אברך מיוחד". 

בשנים האחרונות נשא בדומיה את המחלה הארורה שקיננה בקרבו ולא זנח את סדר יומו כמעט. היום (שלישי) למגינת לב השיב את נשמתו ליוצרה. 

הלווייתו, היום בשעה 15:30 בצהריים מביתו ברחוב הרב לנדא 6 בבני ברק ותעבור דרך ישיבת 'מאור ישראל' ברחוב הרב מלצר לבית החיים באשדוד שם ייטמן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.