במסע הלווית הגאון רבי אליהו אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת 'אור לציון' בירושלים, שנפטר בפתאומיות השבוע, מונה בנו הגדול, הגאון המופלג רבי בן ציון אבא שאול, לכהן כממשיך דרכו וממלא מקומו בהנהגת הישיבה. 

'בחדרי חרדים' משרטט פרופיל מקיף לדמותו של הגאון הצעיר שקרוי על שם הסבא הגדול ושמו הולך לפניו בעולם התורה ובעולם התשובה. 

כבר מילדותו ממש בכל הזדמנות שמצא, היה הנער בן ציון אבא שאול עולה לבקר את סבו הגדול חכם בן ציון זצ"ל בישיבת 'פורת יוסף' שבשכונת גאולה בירושלים. תלמידי הישיבה ידעו, כי בשעה שהנכד בן ציון מגיע, הסב יקדיש את כל כולו לנכדו חביבו.

ואכן, מיד היו השניים צוללים יחד בעומקה של הלכה ללא שתתקיים כל שיחת חולין ביניהם. המחזה היה יכול להימשך שעות רבות, מבלי שיבחינו בזמן החולף או בהמולה שסביבם.

בעת לימודיו בישיבת פוניבז', נחשב הגרב"צ לאחד העילויים שבה, עוד הספיק לינוק ממרן ה'אבי עזרי' זצ"ל והיה חביב על רבותיו ראשי הישיבה שהעריכו את הנער הצעיר שלא פסק מלשקוד על תלמודו בכל שעות היממה. הסב הגדול קבע תאריך יעד לכניסתו לפרק האיש מקדש: לאחר שיסיים את הש"ס. החתונה נערכה בגיל יחסית צעיר, מה שמלמד לא מעט על ציפיותיו של הסב הגדול מנכדו הבכור - שעמד בהן בהשתאות מעוררת הערצה. 

בכל עת כשסבו הגאון היה נתקל בקושיה שהטרידה את מוחו, היה ממתין ומצפה בכיליון עיניים לבואו - כשהוא שואל את תלמידיו: "מתי בן ציון יבוא? הוא אמור להגיע בקרוב?". גם כאשר היו נפגשים בשמחות משפחתיות, היו ממשיכים תיכף ומיד 'לדבר בלימוד' מהמקום שפסקו בו לאחרונה, גם אם היה זה לפני זמן רב ובינתיים הספיקו שניהם לעבור על סוגיות רבות אחרות. כה גדולה הייתה אהבת הסב לנכדו, עד שהיה מזכיר את ימות השנה לפי הסוגיות שלמדו יחד ורגיל היה לומר על אירועים מסוימים: "זה קרה כשלמדתי עם בן ציון סוגיה פלונית".

לאחר הסתלקות אביו נתמנה כאמור חכם בן ציון למלא מקום אבותיו לכהן פאר כראש ישיבת 'אור לציון' ברחוב אוהלי יוסף בירושלים, רבי בן ציון בן ה - 46 שכבר היה ראש הקיבוץ בישיבה ייכנס לנעלי אביו וימשיך להצעיד את הישיבה. 

בין חיבוריו שנדפסו, בולטים ספריו 'בנין ציון' על הש"ס, הידועים בעולם התורה כמתווי דרך בלימוד הש"ס, פלפול בנבכי הסוגיות בחריזת ראשונים ואחרונים, הצבת יסודות ובקיאות מפליגה, הספרים זכו להסכמה נדירה ממרן הגרי"ש אלישיב שכבר נמנע באותם שניפ מליתן הסכמות לספרים חדשים, גם מרן רה"י הגר"ש אויערבאך זצ"ל שהיה מיודד מאוד עם הסבא מרן הגרב"צ זצ"ל התפעל עד מאוד מההיקף הידיעות לצד גודל העמקות של הנכד העילוי הצעיר לבית אבא שאול.

בנוסף יצאו שני כתבים מחידושיו על תנ"ך, תפילה וענייני עבודת ה', בשם 'תורת ציון', וכן ספרי אור ההלכה בשולחן או"ח סדרה שצפויה להקיף את ד' חלקי שו"ע.

מלבד היותו מתמיד עצום, הוא מפורסם גם כ'בעל מוסר' גדול. "הוא בוער בעבודת ה'", אומרים תלמידים ובוגרים ב'אור לציון'. "אם אתם רוצים לראות מהו עבד השם, לכו לישיבה ותראו את רבי בן ציון", אומר לנו אחד מתלמידיו. "מי שרוצה ללמוד איך נראית תפילה של אדם שמרגיש כל רגע ורגע כי הוא עומד לפני המלך וכי עליו לתת דין וחשבון, יביט בתפילת מנחה או ערבית של רבי בן ציון. ולא רק בתפילות, גם ברכה 'פשוטה' שהוא מברך באמצע היום דומה לתפילת נעילה של אנשים רגילים, הוא כולו דבוק בבוראו וזה ניכר על כל צעד ושעל". 

דקדוקו בהלכה בקוצו של יו"ד, מתוך שמחה עילאית בעבודת ה', בהקפדה יתרה על סדרי לימוד נרחבים בעיון והיקף – מפליגים ומבהילים תפיסת בן אנוש רגיל. שיטת הלימוד שלו - כשיטת סבו הגדול, הגרב"צ זצ"ל שקיבל מרבותיו בישיבת 'פורת יוסף' כהגאון רבי עזרא עטייה ועוד – היא לימוד הלכה למעשה מתוך הסוגיה הנלמדת.

חברותא חשאית

מלבד גדלותו העצומה בנגלה, רב כוחו גם בתורת הנסתר. את חלקו בתורת הנסתר קשה לאמוד מטבע הדברים, אך די אם נזכיר את העובדה הבאה: רבי בן ציון לומד בחברותא קבועה זה למעלה מ-15 שנה עם המקובל הגאון רבי יעקב עדס. לעתים ילמדו בערב ולעתים בבוקר. שמחות משפחתיות מחוץ למעגל מדרגה ראשונה של קרובים, הנערכות מחוץ לירושלים, יידחו לעתים בפתאומיות. הסיבה? 'חכם יעקב' מחכה לו ללימוד בעניינים שברומו של עולם לצד ליבון בחברותא של סוגיות בש"ס בבהירות מפליגה.

אחד מתלמידיו הקרובים מתאר בפנינו את המחזה הבא, שלמרות שעברו מספר שנים מימי שהותו בישיבה חקוק אצלו בבהירות: "בתפילות הימים הנוראים משמשים הגאון רבי אליהו ובנו רבי בן ציון כשליחי ציבור בתפילות שחרית ומוסף, בעיקר, לסירוגין. ביום הכיפורים בתפילת מוסף, לפחות בשנים האחרונות, ניגש רבי בן ציון לפני התיבה בישיבה.

"בסדר העבודה כאשר הוא מגיע לקטע המפורסם 'והכהנים והעם העומדים בעזרה', הוא פוצח בניגון מיוחד, ניגון שאינו ממזרח ולא ממערב, סוג של מסורת משפחתית ערבה ומתוקה. הניגון עצמו מלאכת מחשבת ורבי בן ציון בהחלט סוחף את השומעים לעולמות עילאיים. אלא שמי שעיניים ואוזניים לו ואינו מתמכר לניגון המתוק ישים לב לאצבעותיו של רבי בן ציון, ה'מטיילות' על התיבה לצד המחזור, ראשו נישא אל על, מעיניו ניתזים רשפי אש להבת שלהבת, והוא שקוע בכוונות טמירות ועילאיות בעניין השם המפורש שהיה יוצא מפי כהן גדול בקדושה וטהרה, זהו מחזה שלא ניתן לשכוח", מעיד הבוגר.

במקביל, רבי בן ציון בעל החסד הוא 'אביהם של יתומים' ולא רק יתומים מאב ואם: עשרות בחורים מעולם הישיבות שהוצאו מישיבתם בשל מעשים כאלה ואחרים, מצאו אצלו אוזן קשבת, חמימות אנושית עוטפת, ולתקופת זמן מסוימת אפילו מגורים בקומה שמעל ביתו כשכל מחסורם עליו. גם בישיבות הצוות הוא אינו מסוגל לשמש קטגור ולהכריע; מבחינתו 'כולם צדיקים' ויש לטפח את הטוב שבהם. מרום גדלותו הרוחנית, למרות שכל 'שיחה בטלה' נחשבת כלפי דידו לדבר איום ונורא, הוא יתייחס לכך רק עבור עצמו. האחרים? אין בהם מתום וכדאי קצת 'לחזק'.

נשיאים - ורוח

ידיעותיו של רבי בן ציון במכמני התורה כולה, בשליטה מעוררת השתאות, נרכשות בדם ויזע. שעות השינה שלו ספורות בסגפנות קפדנית, כשלמרות זאת הוא מלא חיוניות מלימודו ברמה שקשה לתאר. מדי יום לאחר תפילת שחרית ימסור שיעור במשניות בעיון לבחורים עם הטלית והתפילין, בדרך כלל במשניות זרעים. בשבתות קשה להבין מתי הוא נח מאחר שסכל עת (גם בשעות הקטנות של הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות) הוא מצוי ליד הגמרא. 

גם כאשר ישיח בענייני העולם הזה, כפי שרגילים הבריות לדבר, מעניינו של נשיא פלוני או אירוע אלמוני, לא יחלפו שניות רבות עד שיגיע ב'המראה לא מתוכננת', אל הפנימיות של העניין: גילוי כבוד ה', השגחה פרטית והתיקון השלם. אלו מושגים סדירים בלקסיקון השוטף שלו. שיג ושיח לו זוכים מקורביו המצומצמים. שכן רבי בן ציון בורח מן הפרסום והכבוד כמטחווי קשת. אגב, גם בשמחות משפחתיות לא מצאנו כמעט תמונות שלו... רק כאשר ידבר עם איש שיח עליו הוא סומך, לעתים 'ישכח' היכן הוא מצוי ועבודת ה' הלוהטת שלו תגלה טפח ותסתיר טפחיים ושלושה בחידות נעלמות שרק הוא וקונו יודעים מה אכן התרחש בהן. 

לאור כל זאת, אין כל פלא שהן תלמידיו הרבים, שנמנים גם על חוג בעלי התשובה ששואבים ממנו מושגים בעבודת ה' וכרוכים אחריו בהערצה, והן מוקירי גדולתו בכותל המזרח של עולם התורה הספרדי חוזרים ואומרים כי ללא ספק הוא נועד להיות אחד מגדולי הדור הספרדיים בדור הבא, וכי כבר עכשיו סיגל לעצמו הנהגות של אחד מהגדולים, "ברור כי הוא בדרך לשם, וכי רואים אצלו בחוש את המשך השושלת מבית סביו הגדול דרך בית אביו כמסורת אשר על ברכיה גדל והתחנך".