בדיון שכינסה הוועדה לביטחון הפנים בראשות חברת הכנסת מירב בן ארי מ'יש עתיד' נחשף מנתוני המשטרה כי מתחילת השנה הנוכחית עזבו את המשטרה 456 שוטרים לעומת 631 לובשי מדים במהלך כל שנת 2021. הסיבה המרכזית לעזיבת השוטרים את הארגון הוא גובה שכר לא מספק.

במהלך הדיון הציג ניצב בועז גולדברג, ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, בפני הוועדה את הנתונים, מהם עולה כי מתחילת השנה הנוכחית 31% המתפטרים הינם סיירים (142), 13% חוקרים (58), 11% לוחמי מג"ב (49), 7.5% הינם בלשים (34), 6% שוטרי יס"מ (26) והיתר שוטרים במקצועות אחרים. סה"כ התפטרו בחצי שנה האחרונה עזבו את המשטרה 456 שוטרים. כאשר בשנת 2021 עזבו את המשטרה 631 לובשי מדים.

הסיבה העיקרית לגל עזיבות השוטרים

מסקר אקלים ארגוני שנערך בשאלה מה גורם לשוטרים לעזוב? 71% ציינו הסיבה המרכזית היא שכר לא מספק, 49% שחיקה, 45% עומס עבודה גבוה, 42% שעות עבודה רבות, 41% קושי לאזן בין התפקיד למשפחה. עוד עולה, כי כיום יש חסר של כ- 1,720 שוטרים בתפקידי הליבה של המשטרה, ביניהם: 566 סיירים, 322 חוקרים, 198 בלשים, 133 תנועה ו- 500 שוטרי מג"ב , כאשר המשמעות היא: 18 תחנות משטרה סגורות, 12,880 תיקים לא מטופלים, 2,830 אירועי סיור שאינם מטופלים בזמן ואפס סופי שבוע חופשיים לסיירים.

ניצב גולדברג הוסיף ואמר: "לא גדלנו תקציבית ולא כמותית ואם זה לא יקרה מצד אחד תהיה שחיקה של השוטרים ומהצד השני השירות לציבור יפגע. אני רואה את הקושי למי שמשנה סטאטוס ומתחיל לחשוב על בית ומשפחה או שהוא נוטש אותנו או שהוא נגרר לעבודות בשכר וזה בא על חשבון המשפחה".

באוצר טוענים שמדובר במגמה עולמית

אמיר רשף, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר הגיב לטענות ואמר: "המגמה שמתוארת כאן היא מגמה עולמית. יש יותר עזיבות של מקומות עבודה, זה לא פוסח על המגזר הציבורי ועל שוק העבודה בישראל זה מאפיין את העולם לאחר הקורונה וזה לא מאפיין רק את המשטרה. אז בניגוד לנאמר תקציב המשטרה גדל לאורך השנים ובהתאמה להגדלת תקציב המדינה. ממשלת ישראל משנת 2014, מתעדפת את משטרת ישראל ומגדילה את תקציבה. גם בנושא התפתחות כוח האדם במשטרה, המשטרה גדלה, אבל המשטרה לא מצליחה למלא את התקנים מסיבות שונות".

רשף הוסיף ואמר כי "השכר במשטרה גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק גם בהשוואה למול מדינות בעלות שכר ממוצע דומה בעולם. בכל גיל נתון גם לנגדים ולגם לקצינים גבוה יותר מהשכר הממוצע במשק".

נוי סופר, אגף שכר באוצר הוסיפה ואמרה מצידה: "לגבי ממוצעים, לקחנו שוטרים עד שלוש שנים של נגדים והנתונים שמוצגים הם נסמכים מתלושי השכר של השוטרים". יו"ר הוועדה, מירב בן ארי שאלה: "את יכולה להראות לי תלושי שכר של השוטרים והשכר שלו 12 אלף ברוטו?" רשף השיב במקומה: "לא חושב שזה ראוי להסתובב עם תלושים של שוטרים של פלוני אלמוני, המאבק השכרי של המשטרה בעבר היה על תוספת אי קביעות, מדובר באותו ארגון".

יו"ר הוועדה בן ארי אמרה לשמע הדברים: "הוצגו כאן נתונים דרמטיים, מה הפתרונות שאתה נותן?", שאלה את סגן הממונה על התקציבים, אמיר רשף שהשיב: "מה שצריך לעשות הוא לשבת יחד על ההסכמים של השכר הקיים. להגיד אני רק צריך תוספות שכר, זה לא מתכתב עם זה שתקציב של המשטרה העולה במהלך השנים ועל המשטרה כארגון. תוספות שכר לא רלוונטיות כרגע". תמר לוי בונה, ממשרד האוצר, טענה: "הראינו שבכל שכבת גיל השכר הממוצע במשטרה הוא מעל השכר הממוצע במשק?".

בשלב זה הגיבה יו"ר הוועדה על הדברים ואמרה: "את רוצה שאני אגיד לך כמה היועצת שלי משתכרת?! אני הרבה זמן לא ראיתי כזה בלבול מוח. את רוצה שאני אתן לך דוגמא לשלושה עובדי מגזר ציבורי, מישהו פה נראה לך מקבל שכר כה של 6700, בלי שהוא בכלל יכול לעשות בכלל שבת. אני ישבתי בתחנה בלוד עם השוטר בניידת, אבא לשלושה ילדים, אשתו מורה והוא שוטר, הוא אומר לי "מירב אני מביא 7500 נטו". למה, התמודדות של עובד במגזר הציבורי, גם באוצר, זה התמודדות של שוטר בירושלים, בהר הבית או אפילו במעלה אדומים או נתניה?!".

ניצב גולדברג סיפר על ההסכם שמחייב אותם לפטר שוטרים כאשר המפכ"ל ביקש לבחון את העניין האם זה נכון כרגע לפטר, ואמרנו כי "ממילא נפטר איכות לקויה ולא כמותית כי חתמנו, אנחנו בפערי איוש גדולים וביקשנו לבחון את העניין. במסגרת הזו נעצרו המענקים לשוטרים בסך של 34 מיליון ש"ח, 5000 ש"ח לשוטר".

המפכ"ל טוען שכל חודש נסגרת תחנת משטרה

מפכ"ל המשטרה רנ"צ שבתאי שנכח לאורך הדיון אמר כי "בשורה התחתונה האוצר מבקש ואומר לי תפטר עוד 45 שוטרים. לא כאלה שלא מתאימים לארגון מסיבות שונות, אלה בכל מקרה לא יישארו בארגון למרות המצב. אנחנו כל חודש סוגרים תחנת משטרה, ההתעצמות של התחנות והיחס שמדברים עליו. הצגתי תוכנית התעצמות לחמש שנים בחמישה מיליארד ועל כך שקלים. קיבלנו תוספת של 1000 שוטרים למגזר הערבי. לא התווספו שוטרים לתחנות אחרות בערים שהאוכלוסייה שם גדלה מאד. אם לא יהיו מספיק שוטרים לאירועים, בסוף זה יעלה לנו בחיי אדם! מספיק לנפנף כל הזמן עם הממוצע שכר הזה".

רשף, נציג האוצר, ענה בשלב זה ואמר: "מי שחק, השכר רק גדל". המפכ"ל שבתאי הגיב לו ואמר: "אתה מעוות את התמונה ומטעה את הציבור".

בסיכום הישיבה אמר המפכ"ל, שבתאי: "מדינת ישראל צריכה משטרה חזקה. אני לא נכנס לוויכוחים, הסכמים צריך לכבד אבל מידי פעם צריך לראות גם עוצמת הפגיעה. אנחנו כל חודש סוגרים תחנת משטרה, השאלה אם מישהו שיושב כאן מסביב לשולחן רוצה לעצור את התופעה הזו? לי קשה להסתכל לשוטר שאומר לי אני משתכר 7500 ש"ח בחודש ואני לא יודע מה להגיד לו. בשנה שעברה בתקיפה כלכלית מול כל ארגוני הפשיעה המשטרה חילטה כמיליארד וחצי שקל שהוחזרו לקופת המדינה. חזקו אותנו יותר, המדינה תקבל יותר. תנו לנו את האפשרות לתת לשוטרים לחזור בכבוד הביתה. לגבי ההסכם חתמנו על ההסכם ועמדנו בכל התנאים למעט סוגיית הפיטורים. אני לא יכול כרגע לעמוד במכסות. אל תפגעו בשוטרים!".

יו"ר הוועדה מירב בן ארי סיכמה את הדיון ואמרה לנוכחים: "אני לא זוכרת מתי היה אירוע כזה מטלטל במשטרה. כמו שאמר נציג האוצר, זו גם בעיה לאומית. אין עובדים מאז הקורונה ואנחנו רואים את זה כל יום בחדשות. עם זאת, אין מה להשוות עובד מגזר ציבורי לשוטר. כי בסוף הוא נמצא בניידת. וכאשר אני רואה את המשימות הפתוחות בניידת כאשר אני מבקרת בסיורים ובתחנות, אני מבינה שבסוף מה שמחזיק אותו זה ציונות ואידיאולוגיה. בסוף הוא לא מגיע למשפחה".

"לנציגי האוצר אני אומרת", הוסיפה חברת הכנסת בן ארי, "היו דיונים לא פשוטים. אני קוראת לכם להגיע לשולחן ולמצוא פתרון ולהעביר את ה 34 מלש"ח שהובטח להם למענק ב-1 לאוגוסט. אני אפנה לראש הממשלה, יו"ר המפלגה שלי בנושא. אנחנו לא יכולים להמשיך את האירוע הזה שבו שוטרים נוטשים בתקופה כל כך מאתגרת למדינה. לא צריך להפוך את המשטרה לשק חבטות אפשר לבקר אותה אבל לא לחבוט בה".