משרד החינוך שלחו היום (חמישי) מכתבים לראשי כוללים והישיבות ובו שינויים דרמטיים במתכונת שעות המינימום המחויבות של חלק גדול מהאברכים החל מתחילת שנת הלימודים הבאה (01.09) וזאת בניסיון לעודד את האברכים לעזוב את הכולל לטובת שוק העבודה.

על פי התוכנית החדשה, אברכים שקיבלו פטור מהצבא ולמדו 3 שנים ברציפות, או לחילופין 36 חודשים בתוך 4 שנים רצופות יחויבו ללמוד 'רק' 20 שעות במקום 35 הנהוגות עד כה, וכל זאת מבלי לפגוע במלגה הקבועה. במשרד החינוך הדגישו כי אותם אברכים שלמדו פחות מ-3 שנים או לא עומדים בתנאים, יהיו חייבים להמשיך וללמוד 40 שעות שבועיות בכולל אחד - או שני כוללים ביום.

בועד הישיבות הגיבו במכתב חריף שיועד לעמוס צייאדה, מנהל אגף מוסדות תורניים. ובו הם טוענים לאפליה קשה: "ראשית", נפתח המכתב, "אנו מודים לך ולאגף על קיום הדיון המקדים, על הנכונות להיוועץ בעולם הישיבות, ובגורמים המייצגים את השטח. במסגרת הדיון המקדים, הוצג על ידיכם כי ישנה פניה מצד גורמים במשרד האוצר, לשנות את מבחן התמיכה, כך שאברך שלמד מעל לשלוש שנים, והוא במעמד של תלמיד שהשלים את חובותיו בתחום השירות הצבאי או פטור משירות על פי הגדרות חוק שירות בטחון, יהיה מחויב לתוכנית לימודים בהיקף של 20 שעות בלבד".

במכתב ממשיכים ומעלים תהיות, "ההערכה המקצועית שעלתה היא, כי מטרת השינוי היא לעודד אברכים ליציאה מהכוללים ולהשתלבות בשוק התעסוקה. מגמה כללית שאותה מנסה משרד האוצר להוביל בעשור האחרון. איננו דנים בנושא העקרוני של עידוד שילוב אברכים בשוק התעסוקה, זוהי סוגיה כבדת משקל שאין זה המקום לדון בה. אנו מתנגדים לביצוע שינוי מבחן התמיכה, ולשימוש במבחן התמיכה לשם השגת תכלית זו מן הטעמים הבאים".

ערך לימוד התורה מהווה את עמוד האש אשר לפני העם היהודי לאורך 3,000 שנות קיומו. מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו, זוהי שרשרת ארוכה, וזכינו בדורנו שממשלת ישראל תומכת בערך זה ובעולם הישיבות. אנו שואפים, כי התמיכה תגדל ותעלה להיקפים סבירים יותר, ותסייע בהגדלת עולם התורה וביסוסו הכלכלי. לימוד התורה מהווה תכלית עצמית ומקור חיים למדינת ישראל בארץ ישראל.

כל התכניות הקיימות כיום תחת מבחן התמיכה, נועדו לעודד ולהכניס תלמידים ללימוד תורה ולסייע למסגרות בגוונים השונים להגדיל תורה. שימוש במבחן התמיכה המוצע לשם השגת תכלית כלכלית והוצאת תלמידי ישיבה מן הישיבות, פוגמת במהות המבחן ובתכלית לשמה הוא נועד. מבחן התמיכה כשמו ועל פי תכליתו מהווה את הצינור המשמעותי והמרכזי של מדינת ישראל לתמיכה ביסוס והרחבת לימוד התורה באופן ייעודי מחויב ורציני. מקומם של תוכניות מהסוג המוצע הינם במשרד הכלכלה או משרד העבודה.

השינוי המוצע ייצר מצב מוזר מאוד, לפיו אדם יוכל לעבוד כשמונה שעות בעבודה סדירה בשעות היום, ואחר הצהרים ללמוד בכולל, והמוסד יקבל עבורו תמיכה. איננו מבינים מה ההצדקה המהותית לתמיכה כזו. מדוע שסטודנט לא יזכה למסלול תמיכה מעין זה? מדוע שכל אזרח לא יזכה לתמיכה מעין זו לפי תחומי העניין והתחביב שלו? איננו רואים כיצד שינוי זה יעמוד במבחן עתירות לבג"ץ שיגישו בצדק. ובפרט שהתקציב מחולק כעוגה ותקצוב של דבר יצור ירידה משמעותית בערכה של הנקודה הבסיסית.

במסגרת הדיון הוצג כי ערך הניקוד לאברך הלומד 20 שעות יהיה דומה לערך הניקוד לאברך הלומד 35 או 40 שעות. מה היא ההצדקה המהותית לאפליה זו. מדובר באותו סוג תלמיד בדיוק המקיים תכלית דומה של לימוד תורה, אם כי בהיקף שעות קטן יותר. ההבדל שיוצר יהיה שאחד לומד יותר שעות ולכן הערך היחסי של התמיכה שלו קטן יותר, והשני לומד פחות שעות ולכן ערך התמיכה גבוה יותר.

מעבר לכל האמור, ואף שנטען כי התהליך התחיל קודם ההודעה על הבחירות, הצעה זו משקפת פעולה פוליטית המכוונת לבחירות. עמדתו של שר האוצר ידועה לכל וההכוון שלו ידוע וגלוי. איננו מבינים כיצד ניתן לאשר להמשיך את ההליך האמור בתקופת בחירות, כאשר ברור שמדובר בסוגיה נפיצה מאוד העומדת בבסיסו של אחד מן השסעים החמורים בחברה הישראלית.

מדובר בפעולה לא סבירה ולא מידתית שתגרור לליבוי יצרים ושיח רווי שנאות. אנו סבורים כי ראוי לפקידות הבכירה ולשרים לנקוט בהתנהלות ממלכתית ולהשאיר את ההכרעה בסוגיה כה מהותית עד להקמתה של ממשלה חדשה. החיפזון לא יועיל לכונן אמון של אברכי הישיבות במהלך הממשלתי המוצע, בעיקר ילבה את הכעס את תחושת הרדיפה הקיימת ויבסס בצדק את התחושה כי מדובר בעוד מחטף שנועד בעיקרו לקנטר מסיימים את המכתב בועד הישבות.