יניר קוזין: נשיא המדינה יצחק הרצוג בהתייחסות לפגיעה בביתו של השופט סולברג, במסגרת טקס פרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל: ״בבוקר הזה, כשאנו מתכנסים להענקת פרס לזכר אבי, הנשיא השישי חיים הרצוג, אינני יכול שלא לראות לנגד עיני את צוואתו, בדמות המאבק הנחרץ שלו, נגד כל סוג של אלימות. התופעות המחרידות שראינו אמש, הן כבר הרבה מעבר לאלימות, רק לפני שבוע דיברתי כאן על ההתבהמות שמאיימת על חיינו והנה עוד דוגמא לכך. הטלת אימה על סמל שלטון, שופט בבית המשפט העליון, התקפה ישירה על ביתו ועל משפחתו - תופעות מסוכנות ומחרידות שעל כולנו להוקיע במלוא החומרה. הפורעים הקיצוניים הללו, שתקפו אמש את ביתו של השופט סולברג ומשפחתו, מבקשים להביא אותנו למצב שבו – "לית דין ולית דיין" ואיש הישר בעיניו יעשה. זוהי איננה פגיעה באדם, זהו איום ישיר על חיינו כאן. לא משנה מאיזו דעה או תפיסת עולם. אנחנו כפסע לפני אסון, ואנחנו מוכרחים לעצור. התופעות הללו והאלימות הזו, מאיימות להטביע את כולנו. ואנחנו מוכרחים להיות מאוחדים, במאבק נחרץ ונחוש כדי לא לאפשר זאת בשום פנים ואופן״.
ניצול שואה מישראל העיד היום במשפט נגד נאצית
ניצול שואה מישראל העיד היום נגד אירמגרד פורכנר ששימשה כעוזרת האישית של מפקד מחנה הריכוז שטאטהוף שבפולין במהלך השנים 1945-1943
אבני זיכרון בברלין לזכר קורבנות השואה צילום: Pixabay
ניצול שואה ישראלי חיים גולני, בן 93, העיד היום ב'זום' במשפטה בגרמניה של אירמגרד פורכנר ששימשה כעוזרת האישית של מפקד מחנה הריכוז שטאטהוף שבפולין במהלך השנים 1945-1943 היא היתה מזכירתו של פול ורנר הופה, מפקד מחנה שטוטהוף בו נרצחו כ-28,000 יהודים.
עדותו של גולני חשובה במיוחד בגלל שהוא זוכר אותה, כי ראה אותה פעמים רבות כשהובילו אותו לעבוד במשרפה שבמחנה. המשפט שלה הוא השביעי במספר בעקבות השינוי הדרמטי במדיניות הגרמנית ביחס להעמדתם לדין של פושעים נאצים והרשעתו של איוואן דמיניוק ב-2011. חמישה משפטים הסתיימו בהרשעת הנאשמים, ואחד הופסק בגלל סיבות רפואיות.
ד"ר אפרים זורוף, צייד הנאצים הראשי של מרכז ויזנטל, איתר את חיים גולני, במסגרת הסיוע שמרכז ויזנטל מושיט לתביעה בגרמניה בהכנת המשפטים האלה. פורכנר, ששירתה כמזכירתו של הופה מ1943 עד 1945 מואשמת בסיוע ברציחתם של יותר מ-11,000 אסירים, מהם יהודים רבים הי”ד. משפטה היה אמור להיפתח לפני כחודש, אך היא ברחה מביתה כדי להתחמק מהמשפט. משטרת גרמניה איתרה אותה במהירות יחסית והיא נשלחה לכלא למספר ימים.
על פי כתב התביעה שהוקרא בבית משפט היא שירתה במחנה הריכוז שהקימו הנאצים בפולין כאשר היתה בת 18, היא היתה מודעת לרצח השיטתי של אסירים, מרביתם יהודים, שהתרחש במחנה. היא הועמדה לדין על פי החוק הגרמני המאפשר להעמיד לדין גם פקידים שלא לקחו חלק מעשי ברצח, באשמה של שותפות לרצח. התובע מקסי וונצן אמר לבית המשפט כי "בזכות עבודתה עבור הנהלת המחנה, פורכנר היתה מודעת היטב עד לפרט האחרון על שיטות הרצח שהיו נהוגות בו. עבודתה כמזכירת המחנה איפשרה לה להבטיח פעילות חלקה של המחנה". הוא סיפר כי פורכנר עבדה כמזכירתו האישית של מפקד מחנה שטוטהוף פול ורנר הופה, מה שסייע לה להכיר מקרוב את הזוועות שהתבצעו במחנה, ולטענת התובע היא ככל הנראה אף הכינה בעצמה רשימה של אסירים שנשלחו ממחנה שטוטהוף למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
