׳ערוץ 14׳: מוסד אקדמי ראשון שמבטל התקשרות עם עיתון ׳הארץ׳ - המרכז האקדמי פרס על שם שמעון פרס.
מיליון איש יצאו להצביע: אחוזי ההצבעה מהגבוהים שידעה המדינה
1,076,076 מאזרחי ישראל יצאו להצביע בבחירות לכנסת ה-25 עד לשעה 10 בבוקר, מדובר בנתון גבוה מאד יחסית לשעה אולם טרם ניתן לקבוע האם מדובר במגמה שעשויה להכריע את הבחירות
עדיין מוקדם לקבוע, אולם אם זו המגמה ייתכן ונתוני ההצבעה בישראל יגיעו לשיא. נכון לשעה 10:00 הצביעו 1,076,076 איש שהם 15.9% מכלל בעלי זכות להצביע, מדובר בנתון שהוא גבוה למדי, לשם השוואה, באותה שעה בבחירות הקודמות לכנסת ה-24 הצביעו 'רק' 974,557 איש שהיוו 14.8% מכלל הקולות.
רק שלוש פעמים בהיסטוריה אחוז ההצבעה לשעה 10:00 עמד מעל 15.9. הפעם האחרונה בבחירות בשנת 1981 עם 17% הצבעה עד לשעה 10 בבוקר, אז התמודד מנחם בגין בראשות הליכוד מול שמעון פרס בראשות המערך. הבחירות הללו זכורות היטב: מדגם הטלוויזיה הצביע בהתחלה על יתרון קטן של המערך, מה שגרם לתומכיו להתחיל לחגוג. פרס הוכרז כ"ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל" בידי ישראל פלג, דובר מטה הבחירות, אולם אט אט החלו זורמות תוצאות האמת והמגמה התהפכה לטובת הליכוד. הפרש הקולות בין המערך ובין הליכוד עמד על כעשרת אלפים קולות, אך די היה בו כדי למנוע מהמערך להקים ממשלה. הליכוד קיבל את תמיכתן האוטומטית של המפלגות הדתיות והחרדיות, וכן את זו של התחייה, והגוש בראשותו הגיע ל-64 מנדטים. תוך שלושה שבועות הרכיב בגין ממשלה.
בבחירות בשנת 1977 עמד אחוז ההצבעה על 16.8% גם הוא נתון גבוה במיוחד, בזכות אחוז ההצבעה התרחשה דרמה של ממש באותן בחירות. לראשונה הוכרז במדגם הטלוויזיה על "מהפך", מפלגת המערך הפסידה בבחירות 19 מנדטים והובסה לראשונה ע"י מנחם בגין שהעלה בפעם הראשונה את הימין לשלטון.
בחירות 1973 היוו את שיא אחוזי ההצבעה עד לשעה 10:00 אז עמד אחוז ההצבעה על 21.8%, מדובר היה מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים ומחדליה, לציבור נמאס משלטון המערך והשמאל ויצא להצביע בהמוניו, אף על-פי כן, המערך נשאר המפלגה הגדולה ביותר בכנסת, והמפלגה המרכזית בממשלה, גם לאחר בחירות אלו. כוחה של הרשימה החדשה, הליכוד, עלה באופן דרמטי בהשוואה למספר המנדטים הכולל שהיה למרכיבותיה בכנסת השביעית. הפער בין שתי המפלגות הגדולות עמד על 12 מנדטים בלבד, מה שבישר הן את המהפך השלטוני של הבחירות הבאות, והן את היווצרות שני הגושים הגדולים שהיו המאפיין של הפוליטיקה הישראלית בשנות ה-80.