דורון קדוש: ניו יורק טיימס: במסגרת החיפושים אחר רון ארד, ישראל חטפה ב-2006 וב-2021 שני גנרלים איראנים כדי לחקור אותם הגנרלים נחטפו מטורקיה ומסוריה. אחד מהגנרלים הוא עלי רזא עסגרי, שנעלם ב2006 באיסטנבול ומאז גורלו לא נודע. התחקיר כעת חושף כי עסגרי נחקר במשך שבועות בידי המוסד על קשר אפשרי להיעלמותו של רון ארד, ולאחר שדבר לא עלה בחקירתו, אנשי מוסד הרגו אותו וגופתו הושלכה לים השחור. הגנרל השני הוא עבדאללה סאברי, שנחטף מדמשק ב-2021: בזמן שיצא לריצת בוקר עברו לידו סבלים שהעבירו מקרר בקרטון גדול, שלפתע התנפלו עליו והכניסו אותו לתוך הקרטון. אותם סבלים הם אנשי מוסד, כך לטענת התחקיר, שחקרו את סבארי שבועות ארוכים והשאירו אותו ברחוב ביוהנסבורג, בדרום אפריקה עם מעט כסף ומספר טלפון של שגרירות איראן כדי שיוכל לבקש שיבואו לאסוף אותו. (אמילי מורגנשטרן, דסק החוץ בגל״צ)
האיחוד הקפיא שת"פ עם היורופול בשל מדיניות הממשלה הבאה
האיחוד האירופי הודיע כי לפי שעה לא ימשיך לקדם את טיוטת ההסכם לשיתוף פעולה מודיעיני בין המשטרה לארגון היורופול. הטיוטה נחתמה בספטמבר ודורשת כעת את אישור הפרלמנט האירופי. ההסכם נועד לשפר את העברת המידע המבצעי בין מדינות האיחוד לצורך סיכול פשיעה וטרור
בניין האיחוד האירופי צילום: Pixabay
האיחוד האירופי הודיע לשגריר ישראל בארגון כי לפי שעה לא ימשיך לקדם את טיוטת ההסכם לשיתוף פעולה מודיעיני בין המשטרה לארגון היורופול. הטיוטה נחתמה בספטמבר ודורשת כעת את אישור הפרלמנט האירופי. גורמים ישראליים העריכו שההחלטה היא איתות אירופי ראשון לכך ששינוי המדיניות הישראלית בשטחים יוביל לפגיעה בשיתוף הפעולה בין האיחוד לישראל. לפי מקור המעורה בפרטים, "יש לחצים באירופה להיות פחות סלחניים לישראל עכשיו כשמתחלפת ממשלה". כך מדווח יהונתן ליס באתר הארץ.
על פי הדיווח, ההודעה על הקפאת ההסכם הועברה לשגריר הישראלי באיחוד האירופי חיים רגב ביום שישי האחרון. ההסכם נועד לשפר את העברת המידע המבצעי בין מדינות האיחוד לצורך סיכול פשיעה וטרור. בשנים האחרונות הובילה ישראל לסיכול שורה של פיגועים על אדמת אירופה באמצעות מידע שהעבירה, ואילו מידע שהעבירו האירופאים סייע לא פעם במאבק בפשיעה המאורגנת בישראל.
גורמים באיחוד הבהירו כי המהלך נועד "למנוע אי-הבנה בנוגע לעמדת האיחוד ביחס לשטחים". אתמול טען ראש היחידה לשיתופי פעולה בתחומי אכיפת החוק באיחוד, רוב רוזנברג, כי ההסכם הסופי דווקא עשוי "לכלול 'חריגות קלות' במקרה של איומים מהותיים והצורך להגן על אוכלוסייה אזרחית".
הממשלה החדשה עדיין לא הושבעה, ולא ברור אם תאפשר להמשיך לחתום על הסכמים עם האיחוד. במקביל לא ברור אם ההסכם יזכה לתמיכה בפרלמנט האירופי אם יעלה להצבעה בסופו של דבר.
