ספיר ליפקין: בתגובה לתקיפה הגשר בכרג’ ומתקני פטרוכימיה במשהאר, משמרות המהפכה טוענים שתקפו תשתיות אנרגיה של ישראל ואינטרסים אמריקניים באזור היעדים שעליהם טענו: • בית זיקוק בחיפה, שלפי האיראנים מספק דלק למטוסי קרב • מתקני גז של החברות האמריקניות אקסון, מוביל ושברון בחבשאן שבאיחוד האמירויות • מתקן פטרוכימי בא-רווייס באמירויות - שלפי ההודעה עלה באש • מתקן פטרוכימי בבחריין • מתקנים פטרוכימיים בשועייבה שבכווית במשמרות המהפכה האשימו כי ארה”ב וישראל תקפו תשתיות אזרחיות באיראן, וטענו כי מדובר ב”תגובה מידתית ראשונית”. עוד איימו כי כל פגיעה נוספת בתשתיות אזרחיות תיענה ב”תגובה רחבה וקשה יותר”. לדבריהם, איראן תגבה בעתיד את “מחיר הנזקים” מהתוקפים, ואף ציינו כי משלמי המסים בארה”ב יישאו בעלויות
הסכם סעודיה-איראן מסמן כישלון במאמצים של ישראל למאבק בטהרן
ההסכם שנחתם בין סעודיה ואיראן מסמן כישלון במאמצים של ישראל למאבק בטהרן. ראש הממשלה הפך את הבטחת ברית אזורית המתנגדת לאיראן למטרת מדיניות חוץ מרכזית, אך זה לא צלח. מדינות ערב כמו איחוד האמירויות הערביות וסעודיה לא יקבלו בברכה כל תוקפנות גלויה נגד איראן
מוחמד בן סלמאן צילום: משרד החוץ הסעודי
ההסכם המפתיע של סעודיה לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם איראן מהווה מכה משמעותית למדיניות החוץ המרכזית של נתניהו, ותכנן ליצור ברית אזורית סביב בידוד איראן. כך במאמר בעיתון המשפיע 'וול סטריט ג'ורנל'. נתניהו הוביל זה מכבר את המאמץ לגייס תמיכה בינלאומית לבידוד איראן ולעצירת מאמציה להשיג נשק גרעיני. ישראל רואה באיראן את האויב הגלובלי העיקרי שלה בשל תמיכתה במיליציות פרוקסי ברחבי המזרח התיכון המכוונות נגד לישראל, כמו חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה, שניהם מוגדרים כארגוני טרור על ידי ארה"ב.
כמו כן, כחלק מהמאמץ להתמודד עם איראן, נתניהו הפך את נורמליזציה של היחסים עם סעודיה למטרה מרכזית, תוך תקווה ליצור ברית מבוססת ביטחון המורכבת ממדינות ערב סוניות וישראל. נורמליזציה עם סעודיה - ביתם של שני האתרים הקדושים ביותר לאסלאם - עשויה גם לסלול את הדרך לעוד הסכמי שלום עם מדינות מוסלמיות אחרות.
במאמר מציין העיתון: "רבים חושבים שישראל עדיין תוכל לעבוד עם מדינות המפרץ על ידי שיתוף פעולה בתחום המודיעין או ההגנה האווירית. כינון היחסים הדיפלומטיים לא צפוי להפחית מיד את המתיחות הביטחונית והעדתית ארוכת השנים שחילקו את ריאד וטהראן במשך עשרות שנים והזינו את התחרות שלהן על דומיננטיות אזורית".
אנליסטים פוליטיים טוענים שההסכם הוא סימן לכך שמדינות ערב כמו איחוד האמירויות הערביות וסעודיה לא יקבלו בברכה כל תוקפנות גלויה נגד איראן.
שיתופי פעולה מסוימים לא באים בחשבון כעת. לדוגמה, אם ישראל תתקוף מתקן גרעיני איראני - כפי שרבים חושדים שהיא עשויה יום אחד לעשות - היא תידרש אישור להשתמש במרחב האווירי הסעודי, תרחיש הרבה פחות סביר כעת לאחר שהיא חידשה את היחסים הדיפלומטיים עם איראן.
"האם הסעודים יהיו מוכנים אפילו להצטרף בשקט לקואליציה נגד איראן? האם הם יהיו מוכנים לפתוח את המרחב האווירי שלהם?" אמר מארק דובוביץ', מנכ"ל הקרן להגנת הדמוקרטיות הממוקם בוושינגטון "אני חושב שכל זה מוטל כעת בספק".
