איתי בלומנטל: פרטי האירוע: אתמול בשעה 3:00 בלילה (בין שישי לשבת), כוח מיוחד מיחידת מגלן נכנס לכפר שבעא בדרום לבנון כחלק ממבצע למעצר סייען של חיזבאללה. הכוח כיתר את המבנה, לוחמים התמקמו בעמדות, ובשלב מסויים לוחם בכוח זיהה לדבריו "חשודים" שברחו החוצה ופתח לעברם באש- השניים, כך התברר לאחר הירי לא היו "חשודים", אלה לוחם מגלן שנהרג והלוחם השני שנפצע קשה. בשפה מקצועית האירוע מוגדר ירי דו-צדדי. ירי של כוחותינו לעבר כוחותינו, חוסר תיאום בין הלוחמים במיקום, בשפה משותפת ובהכנה למשימה. הכפר שבעא הוא כפר שנמצא סמוך למשולש הגבולות, ישראל- לבנון- סוריה. רוב תושביו הם סונים שאינם מזוהים עם חיזבאללה. בצה"ל החליטו להכניס כוח מיוחד פנימה כדי לעצור את החשוד באזור שיחסית נמצא קרוב לגבול. למרות הטרגדיה, החשוד הלבנוני בסיוע לחיזבאללה, נעצר- והובא לחקירה בישראל.
לאחר שיחה עם השגריר הישראלי: בוטלה ההחלטה השערורייתית
לאחר ששגריר ישראל באוקראינה שוחח עם ראש עיריית קייב, האחרון ביטל את היוזמה לקרוא לרחוב בעיר על שם רוצח יהודים מפורסם. אותו רוצח ביקש להקים מדינה אוטונומית בתוך אוקראינה שבה לא יורשו לפולנים וליהודים לחיות
לאחר שעיריית קייב תכננה לקרוא לרחוב על שם משתף פעולה עם הנאצים, ההחלטה בוטלה. שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי פנה לראש העיר ויטלי קליצ'נקו, והאחרון ביטל את ההחלטה לאחר השיחה. הרחוב בקייב היה אמור להיות על שם וולודימיר קוביוביץ', ממייסדי הכוח הנאצי באוקראינה.
השמות שהוצעו על ידי וועדה עירונית הועלו על ידי מועצת העיר להצבעה ציבורית באפליקצייה דיגיטלית, שבה ההצבעה תישאר פתוחה עד 16 באפריל. רוב המצביעים תמכו בשם של קוביוביץ'. לפני השואה, קוביוביץ' היה תומך נלהב של ארגון הלאומנים האוקראינים ובאפריל 1941 ביקש להקים מדינה אוטונומית בתוך אוקראינה שבה לא יורשו לפולנים וליהודים לחיות.
לאחר התקרבות הצבא האדום לפולין ב-1944, נמלט קוביוביץ' לגרמניה, ולאחר מכן לצרפת לאחר הכניעה הנאצית. בצרפת הוא שימש העורך הראשי של האנציקלופדיה ללימודי אוקראינה, הפרויקט האקדמי הגדול ביותר שנטלו על עצמם גולים אוקראינים במהלך המלחמה הקרה.
קוביוביץ' מת בצרפת ב-1985, ומוכר על ידי רבים כחוקר אוקראיני חשוב, ויצירותיו ממשיכות להיות מופצות, למרות עברו הנאצי.
