מוטי קסטל: סולברג: החשדות נבדקים אך אין בדברים כדי להטיל דופי בבחירות בכללותן, ולא ניתן להשתמש בכך כהצדקה לדחיית תוצאות הבחירות. בשלב זה מדובר בחשדות בלבד, וגם אם אלה יאומתו, היקף השפעתם האפשרי – מתוחם, והדרך להעלותם תהיה, בהתאם לחוק, לא כאן, אלא, כאמור, בערעור בחירות. התפיסה שלפיה מליאת הוועדה, שבה רוב קואליציוני מבני, רשאית לדחות את תוצאות הבחירות – אינה אפשרית; היא סותרת מושכלות יסוד דמוקרטיות. חילופי השלטון אינם יכולים להיות תלויים ברצונם או בהסכמתם של נציגי הרוב בכנסת היוצאת. לא רק שתפיסה כזו מנוגדת לחוק, היא מנוגדת לליבת קיומנו המשותף כאזרחים במדינה דמוקרטית. לא בכדי, קובע חוק-יסוד הכנסת כי על מנת להאריך כהונת כנסת מעבר לארבע שנים, נדרשת הסכמה של 80 חברי כנסת; מובן, כי לא קיים לצד דרישה נוקשה ויוצאת דופן זו, 'מסלול עוקף' במסגרת מליאת הוועדה. דחיית תוצאות הבחירות על-ידי חלק גדול ממליאת הוועדה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה, היא תקדים מסוכן. כאמור, אין לה משמעות משפטית, אבל עיני העם נשואות הנה, והצבעה נגד התוצאות עשויה לשדר מסר שגוי, ולפגוע באמון הציבור בתקינות הליך הבחירות. אחריתה של החלטה כזו – מי ישורנה. העת רגישה, וחובתנו היא לנהוג באחריות ולכבד את הכרעת הבוחר. אני מבקש מכם, חברי המליאה, לפעול בהתאם לחובה זו ולמצוות המחוקק, ולאשר את תוצאות הבחירות.
לאחר שיחה עם השגריר הישראלי: בוטלה ההחלטה השערורייתית
לאחר ששגריר ישראל באוקראינה שוחח עם ראש עיריית קייב, האחרון ביטל את היוזמה לקרוא לרחוב בעיר על שם רוצח יהודים מפורסם. אותו רוצח ביקש להקים מדינה אוטונומית בתוך אוקראינה שבה לא יורשו לפולנים וליהודים לחיות
לאחר שעיריית קייב תכננה לקרוא לרחוב על שם משתף פעולה עם הנאצים, ההחלטה בוטלה. שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי פנה לראש העיר ויטלי קליצ'נקו, והאחרון ביטל את ההחלטה לאחר השיחה. הרחוב בקייב היה אמור להיות על שם וולודימיר קוביוביץ', ממייסדי הכוח הנאצי באוקראינה.
השמות שהוצעו על ידי וועדה עירונית הועלו על ידי מועצת העיר להצבעה ציבורית באפליקצייה דיגיטלית, שבה ההצבעה תישאר פתוחה עד 16 באפריל. רוב המצביעים תמכו בשם של קוביוביץ'. לפני השואה, קוביוביץ' היה תומך נלהב של ארגון הלאומנים האוקראינים ובאפריל 1941 ביקש להקים מדינה אוטונומית בתוך אוקראינה שבה לא יורשו לפולנים וליהודים לחיות.
לאחר התקרבות הצבא האדום לפולין ב-1944, נמלט קוביוביץ' לגרמניה, ולאחר מכן לצרפת לאחר הכניעה הנאצית. בצרפת הוא שימש העורך הראשי של האנציקלופדיה ללימודי אוקראינה, הפרויקט האקדמי הגדול ביותר שנטלו על עצמם גולים אוקראינים במהלך המלחמה הקרה.
קוביוביץ' מת בצרפת ב-1985, ומוכר על ידי רבים כחוקר אוקראיני חשוב, ויצירותיו ממשיכות להיות מופצות, למרות עברו הנאצי.
