מוטי קסטל: סולברג: החשדות נבדקים אך אין בדברים כדי להטיל דופי בבחירות בכללותן, ולא ניתן להשתמש בכך כהצדקה לדחיית תוצאות הבחירות. בשלב זה מדובר בחשדות בלבד, וגם אם אלה יאומתו, היקף השפעתם האפשרי – מתוחם, והדרך להעלותם תהיה, בהתאם לחוק, לא כאן, אלא, כאמור, בערעור בחירות. התפיסה שלפיה מליאת הוועדה, שבה רוב קואליציוני מבני, רשאית לדחות את תוצאות הבחירות – אינה אפשרית; היא סותרת מושכלות יסוד דמוקרטיות. חילופי השלטון אינם יכולים להיות תלויים ברצונם או בהסכמתם של נציגי הרוב בכנסת היוצאת. לא רק שתפיסה כזו מנוגדת לחוק, היא מנוגדת לליבת קיומנו המשותף כאזרחים במדינה דמוקרטית. לא בכדי, קובע חוק-יסוד הכנסת כי על מנת להאריך כהונת כנסת מעבר לארבע שנים, נדרשת הסכמה של 80 חברי כנסת; מובן, כי לא קיים לצד דרישה נוקשה ויוצאת דופן זו, 'מסלול עוקף' במסגרת מליאת הוועדה. דחיית תוצאות הבחירות על-ידי חלק גדול ממליאת הוועדה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה, היא תקדים מסוכן. כאמור, אין לה משמעות משפטית, אבל עיני העם נשואות הנה, והצבעה נגד התוצאות עשויה לשדר מסר שגוי, ולפגוע באמון הציבור בתקינות הליך הבחירות. אחריתה של החלטה כזו – מי ישורנה. העת רגישה, וחובתנו היא לנהוג באחריות ולכבד את הכרעת הבוחר. אני מבקש מכם, חברי המליאה, לפעול בהתאם לחובה זו ולמצוות המחוקק, ולאשר את תוצאות הבחירות.
הנשיאה נשבעה להילחם באנטישמיות, המדינה עדיין מוקירה נאצים
לקראת הנצחת פוגרום קישינב, נשיאת מולדובה נשבעה להילחם באנטישמיות. ימים ספורים לפני הצהרתה של נשיאת מולדובה מאיה סנדו, מרכז שמעון ויזנטל קרא לה להסיר שתי אנדרטאות שמכבדים אנטישמיים רומנים ומשתפי פעולה נאצים
נשיאת מולדובה התחייבה אתמול (חמישי) להילחם באנטישמיות והדגישה את מחויבותה של ארצה "להגן ולשמר את הזיכרון היהודי", לקראת ההנצחה הרשמית בשבוע הבא לפוגרום קישינב ב-1903 - אחד הפרקים הקשים ביותר של אלימות אכזרית נגד יהודים בעשורים שקדמו לשואה.
הפוגרום, שבו נהרגו עשרות יהודים ומאות נוספים נפצעו, היה אירוע מכונן בפיתוח התודעה הלאומית היהודית באירופה. זה נתן השראה למנהיג המפורסם זאב ז'בוטינסקי להצטרף לתנועה הציונית, הוא החל ללמוד עברית ולארגן ארגוני הגנה יהודיים ברחבי האימפריה הרוסית.
"120 שנה לאחר הטבח האנטי-יהודי הנורא המכונה פוגרום קישינב, אנו זוכרים את הקורבנות ומגנים את האלימות", צייצה נשיאת מולדובה מאיה סנדו. "מולדובה מחויבת להגן ולשמר את הזיכרון, המורשת והחיים היהודיים. אנו עומדים מאוחדים נגד שנאה, אנטישמיות ואפליה".
ב-7 באפריל 1903, המון זועם תקף את התושבים היהודים בבירת מולדובה קישינב, שהיתה תחת האימפריה הרוסית. הטבח החל כשגופתו של ילד נוצרי מת נמצאה בעיר. מאוחר יותר נקבע כי הוא נהרג על ידי קרוב משפחה. לפי ההיסטוריונים, שמועות כוזבות הסתובבו בקרב הנוצרים כי יהודים השתמשו בדם ילדים כדי להכין מצות לפסח, התושבים הרוסים והרומנים המקומיים של קישינב החלו לתקוף יהודים.
ימים ספורים לפני הצהרתה, מרכז שמעון ויזנטל כתב לנשיאה סנדו, להסיר שתי אנדרטאות שלדבריה שמכבדים אנטישמים רומנים ומשתפי פעולה נאצים. מולדובה הייתה בעבר חלק מרומניה. כך דיווח סם סוקול באתר 'הארץ' באנגלית.
לדברי ד"ר אפרים זורוף, מנהל המרכז לענייני מזרח אירופה, אחת האנדרטאות היא פסל שנחשף לאחרונה של ראש ממשלת רומניה לשעבר, אוקטביאן גוגה, "אנטישמי ידוע לשמצה שחוקק חוקים של שלילת אזרחות משליש מיהודי רומניה. והיה המייסד המשותף של המפלגה הנוצרית הלאומית, שעל הלוגו שלה היה צלב קרס ועסקה באלימות אנטישמית".
האנדרטה האחרת, שאותה תיאר זורוף כ"פוגענית ומעליבה ביותר", מנציחה את שחרור סרביה וצפון בוקובינה על ידי הצבא הרומני, ש"הוביל לרצח המוני של 150,000 יהודי בסרביה תוך חודש אחד ולהעברה של היהודים הנותרים לאחר מכן לגטאות, מהלך שהיו לו השלכות קטלניות".
"אנו מודעים היטב לידידות שלך עם הקהילה היהודית במולדובה, אנו מעריכים מאוד ומקווים שתנקטי בצעדים הנדרשים לתיקון המצב המביש והכואב הזה בעתיד הקרוב", כתב זורוף לסנדו.
