עמית סגל: ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה: ״ביום חמישי קיימתי שיחה חשובה עם גדי איזנקוט. גדי ואני מכירים אחד את השני שנים רבות, מאז כהונתו כרמטכ"ל ועוד לפני כן. פגישה זו רק חיזקה אצלי את ההבנה כמה הכרחי להקים בעת הזאת ממשלת אחדות לאומית - ממשלה שתכלול את כל המפלגות שתומכות בקיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, ושתוכל לעמוד באתגרים הביטחוניים העצומים והמורכבים שלפנינו. המשטר האיראני שחותר להשמדת ישראל שוב פועל לחדש את תוכנית הגרעין שלו. ושיהיה ברור, משטר רצחני זה שלא היסס לרצוח אלפים רבים מבני עמו, לא יהסס להשתמש בנשק גרעיני נגדנו. הוא יעשה זאת ברגע שיעלה בידו לחזור להעשרת אורניום ולפיתוח מואץ של נשק גרעיני. עלינו לעשות הכל להמשיך למנוע זאת ממנו, כפי שעשינו ב׳עם כלביא׳ וב׳שאגת הארי׳ כשהרחקנו מעלינו סכנת השמדה מיידית. עלינו להסיר מעל ראשנו איום קיומי זה אחת ולתמיד. ממשלה צרה, או ממשלה שנשענת על תומכי טרור, לא תוכל להשיג אתגר כביר זה. אבל ממשלת אחדות לאומית כן תוכל להשיג זאת בעוד מועד, ובכך להבטיח את ביטחון ישראל לשנים רבות. ממשלת אחדות לאומית תענה על הכמיהה שאני שומע מרבים מכם, אזרחי ישראל - הכמיהה לפיוס לאומי, לפיוס בינינו. כי כמוני, אתם מבינים שבעת הזו אנחנו חייבים לפעול יחד: אלישע מידן עם אליסף פרץ, טליק גוואילי עם שירה שפירא, ציבור ציוני ענק שמאחד כוחות כדי להבטיח את עתיד ישראל. גדי, במקום לנסות להקים ממשלה רעועה ומסוכנת שלא תוכל לעמוד, ולו במקצת, באתגרים הביטחוניים והלאומיים האדירים שבפנינו, נעשה את הדבר המתבקש: ניכנס לחדר, בלי תנאים מוקדמים, נשים בצד את כל המחלוקות ואת כל החרמות, ונגיע להסכמות עבור ביטחונה ועתידה של ישראל, כולל בסוגיית הגיוס, שניתן לפתור אותה ביחד עם נציגי הציבור החרדי. המענה המתחייב לאלה שיצאו במכוון בעת שירת התקווה הוא להקים את ממשלת התקווה – ממשלת האחדות הלאומית״.
כ-4.600 מבני המנשה ממתינים לעלות לישראל
פרעות שפרצו בצפון מזרח הודו גרמו לפגיעה קשה בקהילת בני המנשה המקומית. כ-300 משפחות נאלצו לברוח, בתים נהרסו ובתי כנסת נשרפו. לפי הערכות, בהודו חיים כ-4,600 אנשים מקהילת בני המנשה שנמצאים בסכנת חיים וממתינים לעלות לישראל
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה היום (רביעי) דיון מעקב בנושא קליטתם של בני המנשה בישראל. בתחילת חודש מאי, פרצו סכסוכים פנימיים בין השבטים בצפון מזרח הודו, כתוצאה מכך נפגעו חברי קהילת בני המנשה שחיים בסביבה.
מקוואות ובתי כנסת נשרפו, 292 מבני המנשה עם משפחותיהם ברחו מאזור הקרבות. הסוכנות היהודית סייעה לבורחים וגייסה תרומות לרכישת מזון, ביגוד ותרופות. באזור מאניפור בצפון מזרח הודו חיים כ-4,000 מבני המנשה שממתינים לעלות לישראל. באזור מיזורם שבהודו ממתינים כ-600 איש לעלות לישראל שסובלים מקשיי תעסוקה ואנטישמיות.
לפי נתוני משרד העלייה והקליטה ב-5 השנים האחרונות עלו לישראל 1,421 עולים מקהילת בני המנשה. משרד הקליטה חילק לכל בית אב מקהילת בני המשנה מחשב בשנת 2023. כמו כן המשרד מכין תוכנית מקיפה לסיוע לבני מנשה לשיפור קליטתם בארץ.
הדיון על הודו הגיע לאחר שבחודשים האחרונים פרצו פרעות בצפון מזרח הודו וגרמו לפגיעה קשה בקהילת בני המנשה המקומית. כ-300 משפחות נאלצו לברוח, בתים נהרסו ובתי כנסת נשרפו, לפי הערכות, בהודו חיים כ-4,600 אנשים מקהילת בני המנשה שנמצאים בסכנת חיים וממתינים לעלות לישראל.
משה פינס, משנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה: "קהילת בני המנשה חשובה למשרד העלייה והקליטה, אנחנו מכינים תוכניות עבודה לקליטת בני המשנה ולעלייה של בני קהילה נוספים. יש לנו כוונה להעלות את קהילת בני המנשה בכפוף להחלטת הממשלה, אנחנו עסוקים בשיפור התנאים של הקהילה שכבר נמצאת בארץ. להביא עולים לישראל בלי לייצר תשתית ראויה ונכונה זה עוול למבקשים לעלות. בישראל יש כ-70% מקהילת בני המשנה שהם חסרי מקצוע, אנחנו עובדים בצורה מאומצת לדחוף אותם ללימודים אקדמאיים. אנחנו עסוקים בניית תוכנית מקיפה לשיפור מצבם של קהילת בני המשנה. בשלושת השבועות הקרובים נקיים פגישת מנכ"לים של המשרדים הממשלתיים ונקים ועדת היגוי לביצוע תוכנית מיטבית לטובת הקהילה שנמצאת בישראל".
מיכל וילר טל, מנהלת מחלקת דרום מזרח אסיה במשרד החוץ: "בתחילת חודש מאי פרצו בצפון מזרח הודו פרעות, למרות שקהילת בני המנשה אינה חלק מהפולמוס הם סופגים פגיעות קשות. חשוב לציין שלא מדובר בפרעות כנגד הקהילה היהודית שנמצאת בהודו. המתיחות בצפון הודו היא עניין מדיני פנימי, נכון להיום המצב יחסית רגוע. אנחנו לא עוסקים בהעלאת קהילת בני המנשה לישראל".
