עמית סגל: ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה: ״ביום חמישי קיימתי שיחה חשובה עם גדי איזנקוט. גדי ואני מכירים אחד את השני שנים רבות, מאז כהונתו כרמטכ"ל ועוד לפני כן. פגישה זו רק חיזקה אצלי את ההבנה כמה הכרחי להקים בעת הזאת ממשלת אחדות לאומית - ממשלה שתכלול את כל המפלגות שתומכות בקיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, ושתוכל לעמוד באתגרים הביטחוניים העצומים והמורכבים שלפנינו. המשטר האיראני שחותר להשמדת ישראל שוב פועל לחדש את תוכנית הגרעין שלו. ושיהיה ברור, משטר רצחני זה שלא היסס לרצוח אלפים רבים מבני עמו, לא יהסס להשתמש בנשק גרעיני נגדנו. הוא יעשה זאת ברגע שיעלה בידו לחזור להעשרת אורניום ולפיתוח מואץ של נשק גרעיני. עלינו לעשות הכל להמשיך למנוע זאת ממנו, כפי שעשינו ב׳עם כלביא׳ וב׳שאגת הארי׳ כשהרחקנו מעלינו סכנת השמדה מיידית. עלינו להסיר מעל ראשנו איום קיומי זה אחת ולתמיד. ממשלה צרה, או ממשלה שנשענת על תומכי טרור, לא תוכל להשיג אתגר כביר זה. אבל ממשלת אחדות לאומית כן תוכל להשיג זאת בעוד מועד, ובכך להבטיח את ביטחון ישראל לשנים רבות. ממשלת אחדות לאומית תענה על הכמיהה שאני שומע מרבים מכם, אזרחי ישראל - הכמיהה לפיוס לאומי, לפיוס בינינו. כי כמוני, אתם מבינים שבעת הזו אנחנו חייבים לפעול יחד: אלישע מידן עם אליסף פרץ, טליק גוואילי עם שירה שפירא, ציבור ציוני ענק שמאחד כוחות כדי להבטיח את עתיד ישראל. גדי, במקום לנסות להקים ממשלה רעועה ומסוכנת שלא תוכל לעמוד, ולו במקצת, באתגרים הביטחוניים והלאומיים האדירים שבפנינו, נעשה את הדבר המתבקש: ניכנס לחדר, בלי תנאים מוקדמים, נשים בצד את כל המחלוקות ואת כל החרמות, ונגיע להסכמות עבור ביטחונה ועתידה של ישראל, כולל בסוגיית הגיוס, שניתן לפתור אותה ביחד עם נציגי הציבור החרדי. המענה המתחייב לאלה שיצאו במכוון בעת שירת התקווה הוא להקים את ממשלת התקווה – ממשלת האחדות הלאומית״.
הדרום-קוריאנים הפכו לצעירים יותר בשנה או שנתיים
לפי שיטת חישוב הגיל הקוריאנית שהייתה נהוגה עד כה, גילו של תינוק הוא שנה מיום היוולדו, וכל ה-1 בינואר מתווספת שנה. בעקבות החלטת הפרלמנט בסיאול לשנות את החוק – מהיום 51 מיליון אזרחי הרפובליקה "צעירים" יותר בשנה או שנתיים
דרום קוריאנים בישראל צילום: צילום מסך
51 מיליון תושבי דרום קוריאה הפכו לצעירים יותר בשנה או שנתיים לאחר רפורמה בשיטת ספירת הגיל במדינה, שהותאמה לסטנדרט הבינלאומי. לצד חישוב הגיל "הרגיל", כפי שאנו מכירים אותו, בקוריאה הדרומית נהוגה שיטת חישוב גיל נוספת, לפיה תינוק נחשב בן שנה מהיום שבו נולד.
בנוסף, בדרום קוריאה נהוג גם "גיל הספירה" או גיל הכשירות, שבו הרך הנולד אמנם בן אפס שנים בלידתו, אולם בכל ה-1 בינואר מוסיפים לו שנה, בלי קשר ליום ההולדת. השיטה הזו נהוגה כדי לקבוע אם מותר לעשן סיגריות ולשתות אלכוהול. ואם לא די באלה, יש גם שיטה שלישית – זו המוכרת לכולנו – שבה הרך הנולד נרשם כבן אפס שנים, וכל שנה חדשה מתווספת לו ביום הולדתו.
השיטה הזו משמשת את הדרום קוריאנים מאז 1960 לצרכים רפואיים ומשפטיים. במשאל עם נרחב שנערך התשובה הייתה חד-משמעית, כששלושה מכל ארבעה אזרחים הצביעו בעד השיטה הבינלאומית לחישוב הגיל. בכך, קוריאה הדרומית הצטרפה ליפן ששינתה את שיטת חישוב הגיל שלה כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת, וגם השכנה מצפון כבר משתמשת בשיטת החישוב הגלובלית במשך למעלה מ-40 שנה.
"מטרת השינוי היא להפחית את העלויות הסוציו-אקונומיות הלא נחוצות שנובעות מחילוקי דעות משפטיים וחברתיים בנוגע לגיל, ולשים סוף לבלבול הבלתי נגמר שנגרם מדרכי חישוב הגיל השונות", הצהיר בפרלמנט יו סנג-בום ממפלגת השלטון.
דרום קוריאנים רבים דאגו במהלך שנים ששיטת חישוב הגיל המקומית גורמת לארצם להיראות מוזרה בעיניים בינלאומיות, וחלקם מודים שהם עצמם נקלעים למבוכה כשהם פוגשים אזרחים זרים. כך למשל קוריאני שבקוריאה גילו הוא 34 צריך בחו"ל לעצור ולחשב את גילו הבינלאומי, כדי להסביר לבני שיחו שבארצם גילו הוא 32.
