יניר קוזין: נשיא המדינה יצחק הרצוג בהתייחסות לפגיעה בביתו של השופט סולברג, במסגרת טקס פרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל: ״בבוקר הזה, כשאנו מתכנסים להענקת פרס לזכר אבי, הנשיא השישי חיים הרצוג, אינני יכול שלא לראות לנגד עיני את צוואתו, בדמות המאבק הנחרץ שלו, נגד כל סוג של אלימות. התופעות המחרידות שראינו אמש, הן כבר הרבה מעבר לאלימות, רק לפני שבוע דיברתי כאן על ההתבהמות שמאיימת על חיינו והנה עוד דוגמא לכך. הטלת אימה על סמל שלטון, שופט בבית המשפט העליון, התקפה ישירה על ביתו ועל משפחתו - תופעות מסוכנות ומחרידות שעל כולנו להוקיע במלוא החומרה. הפורעים הקיצוניים הללו, שתקפו אמש את ביתו של השופט סולברג ומשפחתו, מבקשים להביא אותנו למצב שבו – "לית דין ולית דיין" ואיש הישר בעיניו יעשה. זוהי איננה פגיעה באדם, זהו איום ישיר על חיינו כאן. לא משנה מאיזו דעה או תפיסת עולם. אנחנו כפסע לפני אסון, ואנחנו מוכרחים לעצור. התופעות הללו והאלימות הזו, מאיימות להטביע את כולנו. ואנחנו מוכרחים להיות מאוחדים, במאבק נחרץ ונחוש כדי לא לאפשר זאת בשום פנים ואופן״.
השליח לענייני האקלים מבקר בסין - האם זה מבשר טובות?
ביקורו של שליח המיוחד של ארה"ב לענייני האקלים, ג'ון קרי בבייג'ינג מעלה שאלה אחת מרכזית - האם ארה"ב וסין יכולות לשים בצד את היריבות לטובת האקלים?
כשג'ון קרי יגיע לסין, השאלה העיקרית תהיה האם המעצמות הגדולות בעולם - והמזהמות - יכולות להפיג את המתיחות הדיפלומטית כדי להתמקד ביעדי אקלים מרכזיים.
קרי, השליח המיוחד של ארה"ב לענייני האקלים, הוא הבכיר האחרון שנשלח מוושינגטון בעקבות ביקורים של אנטוני בלינקן וג'נט ילן - שכן ארה"ב מבקשת להתחיל מחדש את היחסים עם בייג'ינג. הוא יפגוש את מקבילו הסיני ובכירים אחרים בביקור בן ארבעת הימים שלו. משרדו של קרי אומר שהוא רוצה ליצור קשר עם סין בנושא "הגברת היישום והשאפתנות", והבטחת הפחתת יעדי הפליטה בצורה מוצלחת, לקראת ועידת האו"ם לשינוי האקלים המתוכננת לסוף השנה.
למרות שהפגישה שלהם לא צפויה להניב החלטות קונקרטיות, היא תיראה כהתחלה מבטיחה, הם צפויים לדון באתגרים הנפוצים שלהם של האצת המעבר שלהם לאנרגיה נקייה והפחתת פליטת פחמן. שתי המדינות הן המשקיעות הגדולות ביותר באנרגיה מתחדשת, כאשר סין לבדה מהווה יותר ממחצית מכלל ההשקעות בעולם באנרגיה מתחדשת, לפי הערכה אחת .
אבל הם גם שני פולטי הפחמן הגדולים בעולם, מה שהופך אותם ל"G2 של צריכת אנרגיה, שימוש באנרגיה וזיהום", ציין דן קמן, פרופסור לאנרגיה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. "אז שניהם עושים צעדים משמעותיים, אבל אף אחד מהם עדיין לא רואה את הפליטות יורדות", אמר.
שתי הממשלות, ככל הנראה, עדיין נאבקות לאזן את דרישות הצמיחה הכלכלית והפחתת הפליטות, מה שמוביל למהלכים סותרים שמשכו ביקורת מצד שומרי הסביבה.
