יניר קוזין: נשיא המדינה יצחק הרצוג בהתייחסות לפגיעה בביתו של השופט סולברג, במסגרת טקס פרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל: ״בבוקר הזה, כשאנו מתכנסים להענקת פרס לזכר אבי, הנשיא השישי חיים הרצוג, אינני יכול שלא לראות לנגד עיני את צוואתו, בדמות המאבק הנחרץ שלו, נגד כל סוג של אלימות. התופעות המחרידות שראינו אמש, הן כבר הרבה מעבר לאלימות, רק לפני שבוע דיברתי כאן על ההתבהמות שמאיימת על חיינו והנה עוד דוגמא לכך. הטלת אימה על סמל שלטון, שופט בבית המשפט העליון, התקפה ישירה על ביתו ועל משפחתו - תופעות מסוכנות ומחרידות שעל כולנו להוקיע במלוא החומרה. הפורעים הקיצוניים הללו, שתקפו אמש את ביתו של השופט סולברג ומשפחתו, מבקשים להביא אותנו למצב שבו – "לית דין ולית דיין" ואיש הישר בעיניו יעשה. זוהי איננה פגיעה באדם, זהו איום ישיר על חיינו כאן. לא משנה מאיזו דעה או תפיסת עולם. אנחנו כפסע לפני אסון, ואנחנו מוכרחים לעצור. התופעות הללו והאלימות הזו, מאיימות להטביע את כולנו. ואנחנו מוכרחים להיות מאוחדים, במאבק נחרץ ונחוש כדי לא לאפשר זאת בשום פנים ואופן״.
שגיאת הקלדה שלחה מיליוני מיילים של צבא ארה"ב למדינה באפריקה
מיליוני מיילים של צבא ארה"ב נשלחו בטעות למאלי, מדינה אפריקאית בעלת ברית רוסית, בגלל שגיאת הקלדה קלה. המיילים כללו נתונים רפואיים, מפות של מתקנים צבאיים ארה"ב, ומידע על נסיעת קצינים בכירים
תיבת מייל צילום: freepik
מיילים שהיו מיועדים לדומיין ".mil" של צבא ארה"ב נשלחו במשך שנים למדינה במערב אפריקה המסתיימת בסיומת ".ml". על פי הדיווחים, חלק מהמיילים הכילו מידע רגיש כמו סיסמאות, רשומות רפואיות ומסלולים של קצינים בכירים. הפנטגון מסר כי נקט צעדים כדי לטפל בבעיה.
ה"פייננשל טיימס" מדווח כי יזם האינטרנט ההולנדי יוהנס זוורבייר זיהה את הבעיה לפני יותר מ-10 שנים. מאז 2013, יש לו חוזה לניהול חברה במדינת מאלי, ובחודשים האחרונים על פי הדיווח, הוא קיבל עשרות אלפי אימיילים שגויים.
אף אחד מהם לא סומן כמסווג, אבל, לפי העיתון, הם כללו נתונים רפואיים, מפות של מתקנים צבאיים ארה"ב, רישומים פיננסיים ומסמכי התכנון לנסיעות רשמיות וכן כמה הודעות דיפלומטיות.
זוורבייר כתב החודש מכתב לגורמים רשמיים בארה"ב כדי לעורר אותם לבעיה. הוא אמר שהחוזה שלו עם ממשלת מאלי אמור להסתיים בקרוב, כלומר "הסיכון הוא אמיתי ויכול להיות מנוצל על ידי יריבים של ארה"ב".
סטיבן סטרנסקי, עורך דין ששימש בעבר כיועץ בכיר במחלקת המודיעין של המחלקה לביטחון המולדת, אמר שאפילו מידע שלכאורה לא מזיק יכול להועיל ליריבי ארה"ב, במיוחד אם הוא כולל פרטים של עובדים בודדים.
"סוגי תקשורת אלה יגרמו לכך שמישהו זר יכול להתחיל לבנות תיקים על אנשי הצבא שלנו, למטרות ריגול, או לנסות לגרום להם לחשוף מידע בתמורה לתועלת כספית", אמר סטרנסקי. "זה בהחלט מידע שממשלה זרה יכולה להשתמש בו".
לי מקנייט, פרופסור ללימודי מידע באוניברסיטת סירקיוז בניו יורק, אמר שלצבא ארה"ב יש מזל שהנושא הובא לידיעת הצבא והמיילים עברו לתחום המשמש את ממשלת מאלי, ולא לפושעי סייבר.
