דובר צה"ל: צה"ל תקף משלוח של העברת אמצעי לחימה מסוריה ללבנון שיועדו לארגון הטרור חיזבאללה חיל האוויר תקף הלילה (ב') משלוח של אמצעי לחימה במרחב ג'נתא שבגבול סוריה-לבנון, אשר יועדו להגיע לידי ארגון הטרור חיזבאללה. אמצעי הלחימה נועדו לחזק את יכולותיו המבצעיות של ארגון הטרור חיזבאללה, על מנת להוציא לפועל מתווי טרור נגד אזרחי מדינת ישראל וכוחות צה"ל. העברת אמצעי הלחימה בוצעה דרך מרחב ג'נתא בו הועברו אמצעי לחימה רבים בעבר. ארגון הטרור חיזבאללה ממשיך לנצל מרחבים שונים במדינת לבנון לשם פעילות טרור, הברחות אמצעי לחימה ותנועת מחבלים - זאת בניגוד להבנות ועל מנת לאיים על מדינת ישראל. צה"ל לא יאפשר לארגון הטרור חיזבאללה לפגוע באזרחי מדינת ישראל ובכוחותיו, יהיה פרוס במרחב בהתאם להבנות, ימשיך לפעול להסרת איומים ולהיות מחויב להסכם הפסקת האש.
הרב פנגר בסיפור לשבת: אל תפספסו רגעים שאולי לא יחזרו
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת על אישה שנכנסה לחנות פרחים בכדי לרכוש זר לאמה ליום ההולדת, מה עשתה כשהבחינה בילדה שאין לה כסף? ממה הופתעה לאח"מ? מדוע שינתה את דעתה לגבי משלוח הפרחים? ואיך זה קשור לחיינו ולפרשת השבוע?
אישה נכנסה לחנות פרחים על מנת לקנות זר פרחים ליום ההולדת של אמה בת ה-75, ולעשות משלוח שיגיע לביתה.
היא נכנסה לחנות, בחרה זר ועמדה בתור. לפניה עמדה ילדה, בסביבות גיל שש. " אני רוצה לקנות את הזר הזה לאמא שלי", אמרה הילדה למוכרת.
"אני מצטערת ", ענתה המוכרת, "אין לך מספיק כסף, הזר עולה 30 ₪, ולך יש רק 10₪".
האישה שעמדה מאחור התרגשה מאד, ואמרה למוכרת: " אני אשלם על הזר". כששתיהן יצאו מהחנות, הציעה האישה לקחת טרמפ את הילדה לאמה.
הילדה שמחה מאד, ושתיהן נכנסו למכונית. כשהאישה שאלה את הילדה לאן לנסוע, הילדה ענתה לה: " לבית הקברות העירוני. אמא שלי נפטרה. הפרחים שקניתי לה הם כדי לשים לה על הקבר, כי היום יום ההולדת שלה".
האישה הקפיצה את הילדה לבית הקברות, ואף ליוותה אותה לשים את הפרחים על הקבר.
כשהן חזרו, עם דמעות בעיניה, האישה חזרה לחנות הפרחים, ואמרה למוכרת: " אני מבקשת לבטל את המשלוח של הפרחים שעשיתי כדי לשלוח ליום ההולדת של אמי. אני מעדיפה לנסוע אליה בעצמי...".
אל תפספסו רגעים שאולי לא יחזרו‼️
בפרשת השבוע מובא שמשה רבנו מוכיח את ישראל ואומר להם: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן... מוֹל סוּף". אומר הגאון מווילנה – "מול סוף" – שיהיה אל מול עיניו של האדם – "הסוף". אף אחד מאתנו לא נשאר פה לנצח. ממילא, כשיודעים שהזמן הוא משאב יקר, מנצלים אותו כראוי.
החדשות הרעות הן שהזמן טס אבל החדשות הטובות הן – שאתה הטייס. הבה ננצל את הזמן למעשים של שלום, של אהבה ושל סליחה, ולא של ההיפך.
שבת שלום
שלכם, יצחק פנגר
