יניר קוזין: נשיא המדינה יצחק הרצוג בהתייחסות לפגיעה בביתו של השופט סולברג, במסגרת טקס פרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל: ״בבוקר הזה, כשאנו מתכנסים להענקת פרס לזכר אבי, הנשיא השישי חיים הרצוג, אינני יכול שלא לראות לנגד עיני את צוואתו, בדמות המאבק הנחרץ שלו, נגד כל סוג של אלימות. התופעות המחרידות שראינו אמש, הן כבר הרבה מעבר לאלימות, רק לפני שבוע דיברתי כאן על ההתבהמות שמאיימת על חיינו והנה עוד דוגמא לכך. הטלת אימה על סמל שלטון, שופט בבית המשפט העליון, התקפה ישירה על ביתו ועל משפחתו - תופעות מסוכנות ומחרידות שעל כולנו להוקיע במלוא החומרה. הפורעים הקיצוניים הללו, שתקפו אמש את ביתו של השופט סולברג ומשפחתו, מבקשים להביא אותנו למצב שבו – "לית דין ולית דיין" ואיש הישר בעיניו יעשה. זוהי איננה פגיעה באדם, זהו איום ישיר על חיינו כאן. לא משנה מאיזו דעה או תפיסת עולם. אנחנו כפסע לפני אסון, ואנחנו מוכרחים לעצור. התופעות הללו והאלימות הזו, מאיימות להטביע את כולנו. ואנחנו מוכרחים להיות מאוחדים, במאבק נחרץ ונחוש כדי לא לאפשר זאת בשום פנים ואופן״.
הודעה מניקסון לקלינטון בה חזה מה יקרה באוקראינה
חודש לפני מותו באפריל 1994, הנשיא לשעבר ריצ'רד ניקסון כתב מכתב לנשיא דאז ביל קלינטון והציע את מה שקלינטון כינה מאוחר יותר "ייעוץ חכם, במיוחד בנוגע לרוסיה". התוכן של המכתב הזה פורסם כעת על ידי הספרייה הנשיאותית של קלינטון ונראה נבואי
ביל קלינטון, נשיא ארה"ב לשעבר צילום: נועם ריבקין-פנטון, פלאש 90
במכתב בן שבעה עמודים, מ-21 במרץ 1994, ואושר על ידי פרופסור להיסטוריה לוק ניכטר ב'וול סטריט ג'ורנל', נתן הנשיא לשעבר ניקסון הערכה בוטה של המצב הפוליטי ברוסיה, וחזה במדויק שהיחסים בין מוסקבה לקייב ידרדרו ושמישהו כמו פוטין יכול לעלות לשלטון. ניקסון, בן 81 באותה עת, כתב את המכתב לאחר שחזר מביקור בן שבועיים ברוסיה ובאוקראינה.
הנשיא לשעבר ניקסון עזב את הבית הלבן על רקע שערורייה ב-1974, אך מורשתו כוללת את היותו אדריכל השלום עם ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה.
בשנת 1972 הפך ניקסון לנשיא ארה"ב הראשון שביקר במוסקבה, שם חתם על אמנת הטילים האנטי-בליסטיים ועל אמנת הגבלת הנשק האסטרטגי עם המזכיר הכללי של ברית המועצות ליאוניד ברז'נייב. ניקסון בילה את השנים שלאחר הנשיאות שלו בנסיעות חוץ מטעם ארצות הברית והציע ייעוץ המבוסס על עשרות שנות ניסיון כדי להנחות את מדיניות ארה"ב בעידן שלאחר המלחמה הקרה.
ניקסון אמר לקלינטון כי בהתבסס על מה שראה ברוסיה, דמוקרטיה צעירה תחת נשיא רוסיה לשעבר בוריס ילצין נמצאת בסכנה. "כאחד מתומכיו הראשונים של ילצין במדינה זו וכמי שממשיך להעריץ אותו על מנהיגותו בעבר, הגעתי למסקנה שמצבו הידרדר במהירות מאז הבחירות בדצמבר, וכי ימי הנהגתו הבלתי מעורערת ספורים", כתב ניקסון. "התקפי השתייה שלו ארוכים יותר ותקופות הדיכאון שלו תכופות יותר. מטריד ביותר, הוא כבר לא יכול לעמוד בהתחייבויותיו כלפי מנהיגים מערביים אחרים בסביבה יותר ויותר אנטי-אמריקאית בפרלמנט ובמדינה".
ניקסון חזה שהיחסים בין רוסיה ואוקראינה יתמוססו. הוא כינה את המצב באוקראינה "נפיץ ביותר".
"אם יאפשרו לזה לצאת משליטה", אמר ניקסון לקלינטון, "זה יגרום למלחמה בבוסניה להיראות כמו מסיבת גן".
הנשיא לשעבר יעץ לקלינטון לחזק את הנציגות הדיפלומטית האמריקאית בקייב, וסיפר על שיחות עם אנשי עסקים אמריקאים שהתלוננו כי השגרירות "לא מאוישת ולא מתפקדת בצורה מספקת".
ניקסון גם דחק בקלינטון לפתח קשרים עם יורשיו הפוטנציאליים של ילצין. "בוש עשה טעות כשנצמד יותר מדי לגורבצ'וב בגלל מערכת היחסים האישית הקרובה שלו. עליך להימנע מלעשות את אותה טעות ביחסים האישיים הטובים מאוד שלך עם ילצין", כתב.
הוא לא היה בטוח מי יעלה לשלטון הבא. "עדיין אין מי שנמצא ברמה של ילצין כמנהיג פוטנציאלי ברוסיה", כתב ניקסון. הוא הודיע לקלינטון כי גאות לאומנית ופופוליסטית ברוסיה יכולה לייצר "מועמד אמין לנשיאות" - חמש שנים בלבד לפני שהמשטר הלאומני הרוסי של פוטין תפס אחיזה.
המכתב גם חושף חלק מהסלידה של ניקסון מדיפלומטים בקריירה. "למדתי במהלך שנותיי בבית הלבן שההחלטות הטובות ביותר שקיבלתי, כמו זו לנסוע לסין ב-1972, התקבלו על רקע התנגדויות של או בלי אישורם של רוב אנשי משרד החוץ", כתב. ניקסון יעץ לקלינטון להתוות מסלול משלו ולא להיעצר על ידי הצוות שלו. "זכור כי אנשי משרד החוץ מגיעים לפסגה בכך שהם לא מסתבכים. לכן הם מעוניינים יותר לכסות את עצמם מאשר להגן על הרצונות שלך".
