יניר קוזין: נשיא המדינה יצחק הרצוג בהתייחסות לפגיעה בביתו של השופט סולברג, במסגרת טקס פרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל: ״בבוקר הזה, כשאנו מתכנסים להענקת פרס לזכר אבי, הנשיא השישי חיים הרצוג, אינני יכול שלא לראות לנגד עיני את צוואתו, בדמות המאבק הנחרץ שלו, נגד כל סוג של אלימות. התופעות המחרידות שראינו אמש, הן כבר הרבה מעבר לאלימות, רק לפני שבוע דיברתי כאן על ההתבהמות שמאיימת על חיינו והנה עוד דוגמא לכך. הטלת אימה על סמל שלטון, שופט בבית המשפט העליון, התקפה ישירה על ביתו ועל משפחתו - תופעות מסוכנות ומחרידות שעל כולנו להוקיע במלוא החומרה. הפורעים הקיצוניים הללו, שתקפו אמש את ביתו של השופט סולברג ומשפחתו, מבקשים להביא אותנו למצב שבו – "לית דין ולית דיין" ואיש הישר בעיניו יעשה. זוהי איננה פגיעה באדם, זהו איום ישיר על חיינו כאן. לא משנה מאיזו דעה או תפיסת עולם. אנחנו כפסע לפני אסון, ואנחנו מוכרחים לעצור. התופעות הללו והאלימות הזו, מאיימות להטביע את כולנו. ואנחנו מוכרחים להיות מאוחדים, במאבק נחרץ ונחוש כדי לא לאפשר זאת בשום פנים ואופן״.
יורשים יהודים שתבעו את גרמניה הפסידו במאבק המשפטי
יורשים של סוחרי אמנות יהודים שתבעו את גרמניה על מכירה כפויה של אוצרות אומנות ב-1935 הפסידו סופית במאבק המשפטי. היורשים לאוסף היקר טענו שאבותיהם נאלצו למכור חפצים לגרמניה הנאצית בפרומיל מערכם האמיתי
תכשיטים: אילוסטרציה צילום: Pixabay
צאצאים של קבוצת סוחרי אמנות יהודים שתבעו את גרמניה על אוצר יקר הפסידו סופית במאבק משפטי ארוך. האוסף עמד במרכזו של סכסוך ממושך על פריטים בשווי של יותר מ-200 מיליון דולר. האוסף הוצג בברלין מאז תחילת שנות ה-60 וכיום נמצא במוזיאון של העיר, המנוהל על ידי הקרן למורשת התרבות הפרוסית.
קבוצת היורשים טוענת שאבותיהם נאלצו למכור את האוסף לשלטונות גרמניה הנאצית ב-1935 פחות מערכם. אבל הקרן הממשלתית למורשת התרבות הפרוסית, שמחזיקה כעת באוסף, אמרה שהאספנים לא נאלצו למכור את האוצרות והדגישו שהאוסף אפילו לא היה בגרמניה בזמן מכירתו.
באפריל האחרון הם הגישו ערעור נוסף ואחרון שנדחה פה אחד. אוצר גואלף הוצג בברלין מאז תחילת שנות ה-60 ונמצא כיום במוזיאון של העיר. האוסף קיבל את שמו לאחר שהגיע לרשות בית המלוכה של גואלף בשנת 1671. אבל המשפחה מכרה 82 פריטים לתאגיד סוחרי אמנות ב-1929, בתקופה בה היא חוותה קשיים כלכליים.
כזכור כפי שדיווחנו, התאגיד מכר את הפריטים למדינת פרוסיה דאז, שבה שכנה ברלין בשנת 1935. יורשים של סוחרי האמנות היהודים טענו כי הרמן גרינג, ראש ממשלת פרוסיה ומפקד חיל האוויר הגרמני, נתן את האוצר לאדולף היטלר בתור מתנה אישית.
אבל הקרן טוענת שהם חקרו את הנושא והגיעו למסקנה שהפריטים נרכשו במיוחד עבור אוסף המדינה הפרוסית. 44 מהפריטים נמצאים ברשות הקרן, וההליכים המשפטיים בארה"ב נוגעים ל-42 מהחפצים הללו.
