יניר קוזין: נשיא המדינה יצחק הרצוג בהתייחסות לפגיעה בביתו של השופט סולברג, במסגרת טקס פרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל: ״בבוקר הזה, כשאנו מתכנסים להענקת פרס לזכר אבי, הנשיא השישי חיים הרצוג, אינני יכול שלא לראות לנגד עיני את צוואתו, בדמות המאבק הנחרץ שלו, נגד כל סוג של אלימות. התופעות המחרידות שראינו אמש, הן כבר הרבה מעבר לאלימות, רק לפני שבוע דיברתי כאן על ההתבהמות שמאיימת על חיינו והנה עוד דוגמא לכך. הטלת אימה על סמל שלטון, שופט בבית המשפט העליון, התקפה ישירה על ביתו ועל משפחתו - תופעות מסוכנות ומחרידות שעל כולנו להוקיע במלוא החומרה. הפורעים הקיצוניים הללו, שתקפו אמש את ביתו של השופט סולברג ומשפחתו, מבקשים להביא אותנו למצב שבו – "לית דין ולית דיין" ואיש הישר בעיניו יעשה. זוהי איננה פגיעה באדם, זהו איום ישיר על חיינו כאן. לא משנה מאיזו דעה או תפיסת עולם. אנחנו כפסע לפני אסון, ואנחנו מוכרחים לעצור. התופעות הללו והאלימות הזו, מאיימות להטביע את כולנו. ואנחנו מוכרחים להיות מאוחדים, במאבק נחרץ ונחוש כדי לא לאפשר זאת בשום פנים ואופן״.
"3 מדעני גרעין איראנים נהרגים"; התרחיש שיוביל למלחמה מלאה
בסימולציה שערכו בשבוע שעבר במכון מחקר בת"א בהשתתפות בכירים לשעבר במערכות המקבילות בארה"ב ובכמה מדינות אירופיות, עולה תמונה מדאיגה לפיה הדרך למערכה כוללת מול איראן - קצרה הרבה יותר ממה שנדמה. היתרון: לפי התרחישים ארה"ב מצטרפת למערכה ותומכת בישראל. החיסרון: פגיעה משמעותית בעורף הישראלי | הפרטים
הפרשן הצבאי של "הארץ" עמוס הראל מביא בטורו השבועי פרטים מעניינים מסימולציית "משחק מלחמה" שערכו מומחים במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב (INSS) ובו דימו את הדרכים שתובלנה להסלמה חמורה מול איראן, למרות שהצדדים, הן איראן והן ארה"ב וישראל לא מעוניינות להידרדר למערכה מלאה.
לדבריו התברר בסימולציה כי ישנה דרך קצרה יחסית מהתקדמות איראנית להעשרת אורניום גבוהה, ברמה של 90%, לחילופי מהלומות צבאיות עם ארה"ב וישראל ואפילו למלחמה אזורית. בסימולציה השתתפו בכירים לשעבר במערכת הביטחון ובדרג המדיני בישראל, לצד בכירים לשעבר במערכות המקבילות בארה"ב ובכמה מדינות אירופיות.
"התרחיש ששוחק מתחיל בהתנקשות מסתורית בטהראן, המיוחסת לישראל. שלושה מדעני גרעין איראנים נהרגים בפעולה ובתגובה מעשיר המשטר אורניום לראשונה ל–90%, אך טוען כי המטרה אינה ייצור נשק. ההפתעה במשחק היא החלטת הנשיא האמריקאי, ש"שוחק" בידי בכיר לשעבר בממשלים דמוקרטיים, להיצמד להגדרה שקבע הנשיא ג'ו ביידן, שלפיה ארה"ב תראה בהעשרה כזאת פעולה לייצור נשק גרעיני ותגיב בהתאם. במשחק התנהלו מגעים בין ישראל לארה"ב, ובסופם החליטו האמריקאים לתת גיבוי לפעולה ישראלית ישירה באיראן, בתגובה על ההעשרה. ישראל אכן פעלה, וגרמה להרס רב בשני אתרי גרעין.
בשלב זה בתרחיש החלו כמה מדינות להעביר מסרים מצננים ומרסנים. אבל האיראנים הגיבו על התקיפה הישראלית הנוספת בירי רקטות מצד חיזבאללה ומיליציות שיעיות בעיראק ובסוריה. המהלומה הישראלית הבאה כבר פגעה באתרים לייצור נשק של חיזבאללה בלבנון. ארה"ב פרסמה אולטימטום לאיראן לחדול מכל פעילות מלחמתית בתוך 24 שעות, אבל זו התעלמה והמשיכה בתקיפות טילים כלפי מטרות ישראליות וגם אמריקאיות באזור. התוצאה הסופית של המשחק: בתוך חמישה ימים הידרדרו הצדדים למלחמה אזורית בין ישראל לאיראן, חיזבאללה והמיליציות השיעיות ברחבי האזור, כשארה"ב מסייעת לישראל לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים. וושינגטון, שחשבה שתגובה מוגבלת שלה תביא לריסונם של האיראנים, מצאה עצמה בניגוד לתכניותיה עמוק בתוך המלחמה. גם איראן וחיזבאללה נקלעו למלחמה אזורית שלכאורה לא רצו בה.
כל המאמצים לדה־אסקלציה, הורדת חיכוך, נכשלו במשחק. תגובות צבאיות שהצד היוזם חווה כמוגבלות ומרוסנות הובנו בצד המותקף כהחרפה מכוונת, שאילצה אותו להגיב בהתאם. "אין מנגנון טוב להעברת מסרים באמצעות שימוש בכוח צבאי. המסרים הגיעו על העוקם וכך גם התקבלו", אומר אחד המארגנים. מסקנות נוספות: ברגע האמת, סעודיה מתיישרת עם הקו האמריקאי־ישראלי, אף שאינה פועלת בעצמה; המלחמה באוקראינה ממקדת את תשומת הלב של מדינות אירופה וכמעט מוציאה אותן לחלוטין מהעיסוק בנעשה במזרח התיכון; ואף שכולם מדברים על פעולות מתחת לסף המלחמה, מהתנקשויות ועד תקיפות מוגבלות באמצעות רחפנים, אלה מאבדות ממשמעותן מרגע שהעימות החל. מה שקובע הוא השימוש במהלכים צבאיים מוגברים.
מה שהתרחש במשחק המלחמה עשוי להישמע כמו החלום של חסידי נתניהו: לגרור את ארה"ב, על יכולתה הצבאית האדירה ומעמדה הבינלאומי החזק, לטפל בעצמה באתרי הגרעין האיראניים. אבל לא בטוח שזו המסקנה הנכונה. המשחק הסתיים כשהאזור כולו בלהבות, וגם ישראל שילמה מחיר שהלך והאמיר כתוצאה מהפגיעות חסרות התקדים בעורף".
