יובל שגב: סמוטריץ': שיהיה ברור - לכל מי שמנסה לעשות פוליטיקה קטנה על גבם של הנופלים והנרצחים ב- 7 באוקטובר - אתם לא מעניינים אותי. מה שכואב לי זה המון אנשים שנפגעים מהעיוות שלכם את דבריי ולהם חשוב לי להבהיר: השאלה שנשאלתי ועליה השבתי היתה מה המעשה הפוליטי החמור יותר - ללכת לממשלה עם חמאס במודע ובמזיד בשל תאוות כבוד ושלטון או ישיבה בממשלה שבמשמרת שלה התרחש טבח נורא שבו חמאס תקפו את מדינת ישראל ורצחו לנו אלפי אנשים. אז כן, ללכת ביודעין לממשלה עם חמאס תוך שקרים והונאה וגניבת קולות זה המעשה החמור ביותר שידעה הפוליטיקה הישראלית. הטבח שביצע חמאס הוא מהנוראים שידענו מאז השואה ואין שום דבר שמשתווה לו. לכם התקשורת - אם אתם מנסים להוציא את דבריי מהקשרם ולזלזל בטבח אתם רשעים ושקרנים.
הילד כתב יומן בשבי, אך כששוחרר השאיר אותו מאחור
שחר מור, בן דודו של אוהד מונדר בן ה-9 ששוחרר משבי החמאס, סיפר על התנאים בהם הוחזקו בשבי: "הם שמעו את הפצצות צה"ל וזה עורר בהם פחד". סבו של אוהד עדיין מוחזק בידי חמאס. אוהד כתב יומן שתיעד את חוויותיו, אבל החוטפים לא הסכימו שיביא אותו לישראל
אוהד מונדר עם חבריו, אחרי שחזר מהשבי צילום: באדיבות המשפחה
שחר מור, בן דודו של אוהד מונדר בן ה-9 ששוחרר בפעימה השנייה משבי חמאס, סיפר היום (שני) על התנאים בהם הוחזק בן דודו בשבי.
"אוהד השתחרר מבית החולים ונמצא כעת עם משפחתו, עטוף ומחובק, מנסה להסתגל אל חייו החדשים," אמר שחר ל'ישראל היום'. "הם סיפרו כי בהתחלה הוחזקו בנפרד, רק אוהד, רותי וקרן. אז העבירו אותם למקום עם אנשים נוספים אותם שיחררו בפעימה הראשונה" הם לא פגשו חטופים נוספים.
הוא סיפר כי העבירו אותם מספר מקומות. חלקם מתחת לאדמה וחלקם מעליה. "הם מספרים שהיו מקומות עם תנאים טובים יותר והיו מקומות עם תנאים טובים פחות. בכל מקרה, מדובר במקומות עם תנאים קשים, כמו של כלא קשוח".
בשבועיים האחרונים כמעט נגמר כל האוכל. המחבלים ששמרו עליהם אמרו להם שבעקבות הפצצות צה"ל נהרסו המאפיות ואין יותר פיתות.
הוא סיפר שמלבד ההפצצות, הם פחדו שהשומרים שלהם ייפגעו ואז הם יהיו חשופים להמון שמסביב. "המחבלים שמרו עליהם מפני ההמון, וגם היו אחראים להביא להם אוכל".
קרוב של משפחת מונדר סיפר לאתר 'וואלה', כי אוהד למד ברצועה כמה מילים חדשות באנגלית ובערבית. "התנאים שבהם הוחזקו לא היו טובים. הם ישנו על ספסלים מפלסטיק כמו של קופת חולים, אנשים בני 80, בלי מזרון".
במהלך השבי, סיפר אוהד לחבריו, הביאו אליו המחבלים ילדים נוספים עמם שיחק. הוא כתב יומן שתיעד את חוויותיו, אבל החוטפים לא הסכימו שיביא אותו לישראל. "אמא שלו הבינה שזה עלול לסכן אותם, וזרקה את היומן", כך לפי החברים. מה כתב אוהד ביומן, ומדוע חשבו בחמאס שתיעוד תמים שכותב ילד כדי לתת פורקן לרגשותיו עלול לסכן אותם? השאלות האלה כנראה ייוותרו ללא מענה.
