יובל שגב: סמוטריץ': שיהיה ברור - לכל מי שמנסה לעשות פוליטיקה קטנה על גבם של הנופלים והנרצחים ב- 7 באוקטובר - אתם לא מעניינים אותי. מה שכואב לי זה המון אנשים שנפגעים מהעיוות שלכם את דבריי ולהם חשוב לי להבהיר: השאלה שנשאלתי ועליה השבתי היתה מה המעשה הפוליטי החמור יותר - ללכת לממשלה עם חמאס במודע ובמזיד בשל תאוות כבוד ושלטון או ישיבה בממשלה שבמשמרת שלה התרחש טבח נורא שבו חמאס תקפו את מדינת ישראל ורצחו לנו אלפי אנשים. אז כן, ללכת ביודעין לממשלה עם חמאס תוך שקרים והונאה וגניבת קולות זה המעשה החמור ביותר שידעה הפוליטיקה הישראלית. הטבח שביצע חמאס הוא מהנוראים שידענו מאז השואה ואין שום דבר שמשתווה לו. לכם התקשורת - אם אתם מנסים להוציא את דבריי מהקשרם ולזלזל בטבח אתם רשעים ושקרנים.
הניצול סיפר: "עף רסיס מתחת לאוטו והעיף לי את הרגל השמאלית"
יששכר כהן, תושב מעגלים, על פציעתו הקשה מרסיס טיל גראד: "הדם לא הפסיק לזרום, הרגשתי שזה הסוף שלי - תודה לקל שאני בחיים"
מחבלי חמאס לפני שיגור טילים צילום: Abed Khatib/Flash90
יששכר כהן, תושב היישוב מעגלים, נפצע מטיל גראד ב-22.10, מעט אחרי בוקר ה-7 באוקטובר, פציעה שהובילה לקטיעת רגלו בעקבות פגיעת רסיס.
בשיחתו עם בן כספית וינון מגל ב-103FM, סיפר על היום ששינה את חייו לבלי היכר: "יצאתי לכיוון נתיבות וראיתי פתאום שיש מלא שיגורים. כולם עצרו את הרכבים ויצאו, נשכבתי על הרצפה עם הידיים על הראש בצד השני של האוטו".
"לאחר כמה שניות שמעתי פיצוץ אדיר, עף רסיס מתחת לאוטו והעיף לי את הרגל השמאלית", הוסיף. "צעקתי 'עפה לי הרגל' באותה שנייה שזה קרה. זה היה עורק ראשי, וכל הזמן הזה אני בהכרה. הרגשתי שאני מתחיל לשקוע, הדם לא הפסיק לזרום. הרגשתי שזה הסוף שלי. תודה לקל שאני בחיים".
