רה״מ נתניהו: ״באופן מתוזמן ומתוזמר, מנסים להלך אימים עליי ועל אנשיי, בעיצומה של מלחמה שאני מוביל - ומייצרים פרשיות יש מאין. בכל ערב פרשה חדשה, כותרות מפוצצות, חגיגות באולפנים. מנפחים פרשה ראשונה, מנפחים פרשה שנייה, מנפחים פרשה שלישית, רביעית ועוד מעט חמישית. תרעלה ותבהלה בעיצומה של מלחמה. זה מסע צייד מאורגן שנועד לפגוע בהנהגת המדינה ולהחליש אותנו בעיצומה של מלחמה״.
מטורף: לא תאמינו מה השווי של אובדן המזון בישראל
הדו"ח השנתי של לקט ישראל חושף את היקף אובדן המזון השנתי בישראל | 2.6 מיליון טונות מזון אבדו בשנת 2022
ליקוט בשדה צילום: עדי הוברמן
הדוח הלאומי של לקט ישראל לאובדן ולהצלה של מזון, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, חושף כי היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 נאמד ב-2.6 מיליון טונות ובשווי של כ-23.1 מיליארד ₪ בשנה. על פי הערכות, בעקבות המלחמה, היקף האובדן יגדל, החוסר במזון יורגש וישפיע ישירות על המחירים ועל מצבם של אלו החיים באי ביטחון תזונתי ובכלל.
הדוח הלאומי לאובדן ולהצלה של מזון מתפרסם זו השנה השמינית על ידי לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ובפעם הראשונה בשיתוף משרד הבריאות. ניכר כי השפעות מלחמת "חרבות ברזל" מחייבות התייחסות להשלכות על אובדן המזון, אי הביטחון התזונתי בישראל וכדאיות הצלת המזון לנוכח ההתרחשויות. כ-30% משטחי החקלאות בישראל נמצאים באזורי הקו הראשון של המלחמה. בעוטף עזה, המכונה "אסם התבואה של ישראל", נמצאים כ-20% מכלל שטחי החקלאות, באזור קו העימות בצפון נמצאים כ-10% נוספים משטחי החקלאות בישראל.
על פי אומדני הדוח, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 עומד על 2.6 מיליון טונות בשווי של כ-23.1 מיליארד ₪ שהם כ-37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, 50% מהיקף המזון הוא בר הצלה, כלומר, מזון הראוי למאכל, בהיקף של יותר מ-1 מיליון טונות ובשווי של כ-8.1 מיליארד ₪. עוד לפי הנתונים, 1.4 מיליון איש חיים באי ביטחון תזונתי, קרי, היעדר גישה סדירה למזון ראוי.
בעיית אי הביטחון התזונתי היא בעיה הקיימת בשגרה במדינת ישראל. ואולם היא צפויה להחמיר עקב מלחמת "חרבות ברזל" והשפעותיה הכלכליות. השפעות המלחמה הביאו בין השאר לפגיעה של ממש בענף החקלאות הישראלי בד בבד עם הגברת הסיכון לאובדן מזון ועליית מחירי תוצרת חקלאית, לצד חוסר בעבודה ואוכלוסיות שלמות שפונו מבתיהם. כל אלו מחמירים את בעיית אי הביטחון התזונתי, ומכאן הצפי לגידול במספר הנזקקים למזון בכלל ובפרט למספר האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא.
לפי פרק מיוחד הנכלל בדוח ומסכם בפעם הראשונה את ההשלכות הבריאותיות של אובדן המזון בישראל, העלות הבריאותית העודפת למשק מאי ביטחון תזונתי בישראל בשנת 2022 עומדת על 5.2 מיליארד ₪, שהם כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות. גידול במספר האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא יביא בתורו לעלייה נוספת בהיקף הוצאות הבריאות בישראל.
מציאות זו של עלייה במספר האנשים שחווים אי ביטחון תזונתי, בד בבד עם גידול בהיקפי אובדן מזון בשגרה, מחדדת את הצורך בשימוש בכלי מדיניות של הצלת מזון והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות להתמודדות גם בתקופות של משברים.
לאובדן מזון יש גם עלות סביבתית גבוהה. על פי נתוני הדוח בשנת 2022 הושלכו בישראל לפח 2.6 מיליון טונות של מזון (לאורך כל שרשרת הערך מהחקלאי ועד לצרכני הקצה). העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדת בכ-3.9 מיליארד ₪ לשנה. פסולת מזון היא כשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל, ואובדן מזון בישראל אחראי ל-6% מפליטות גזי החממה בישראל. צמצום אובדן המזון יאפשר לחסוך משאבים רבים של אנרגייה, מים, קרקע, יקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר וכן יצמצם עלויות לטיפול בפסולת.
