יניר קוזין: נשיא המדינה יצחק הרצוג בהתייחסות לפגיעה בביתו של השופט סולברג, במסגרת טקס פרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל: ״בבוקר הזה, כשאנו מתכנסים להענקת פרס לזכר אבי, הנשיא השישי חיים הרצוג, אינני יכול שלא לראות לנגד עיני את צוואתו, בדמות המאבק הנחרץ שלו, נגד כל סוג של אלימות. התופעות המחרידות שראינו אמש, הן כבר הרבה מעבר לאלימות, רק לפני שבוע דיברתי כאן על ההתבהמות שמאיימת על חיינו והנה עוד דוגמא לכך. הטלת אימה על סמל שלטון, שופט בבית המשפט העליון, התקפה ישירה על ביתו ועל משפחתו - תופעות מסוכנות ומחרידות שעל כולנו להוקיע במלוא החומרה. הפורעים הקיצוניים הללו, שתקפו אמש את ביתו של השופט סולברג ומשפחתו, מבקשים להביא אותנו למצב שבו – "לית דין ולית דיין" ואיש הישר בעיניו יעשה. זוהי איננה פגיעה באדם, זהו איום ישיר על חיינו כאן. לא משנה מאיזו דעה או תפיסת עולם. אנחנו כפסע לפני אסון, ואנחנו מוכרחים לעצור. התופעות הללו והאלימות הזו, מאיימות להטביע את כולנו. ואנחנו מוכרחים להיות מאוחדים, במאבק נחרץ ונחוש כדי לא לאפשר זאת בשום פנים ואופן״.
האם ארה"ב ואיראן במסלול התנגשות ישיר?
מה ניתן ללמוד מהתקיפה האמריקאית/בריטית על החות'ים בתימן בתגובה על המתקפות על נתיבי השייט והאם ארה"ב ואיראן בנתיב התנגשות ישיר? זה מה שחושב ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין
ושאות המטוסים ג'רלד פורד ודווייט אייזנהאואר צילום: הצי האמריקני
אלוף (מיל') עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר, מתייחס ברשת X למעורבות האמריקאית בהסלמה במזרח התיכון ששיאה בתקיפה נגד מטרות של המורדים בחות'ים בתימן בתגובה לתקיפות שלהם את כלי השייט בים האדום.
הוא כותב: התקיפה האמריקאית/בריטית על החות'ים בתימן התבצעה ע"פ צ׳ק ליסט מקובל במערב: אזהרות דיפלומטיות, החלטת מועבי"ט (מועצת ביטחון) ואז כשנמשכו ההתקפות על השייט - מטוסי אף - 18 המריאו מנושאת מטוסים, טילי טומהוק שוגרו ומטוסים בריטיים מקפריסין - כולם תקפו מטרות צבאיות חות'יות בהקשרי חסימת השייט.
מה אפשר ללמוד מהתקיפה? ארה"ב מעורבת יותר ויותר במלחמה שהחלה ב-7/10. לאחר סיכול ממוקד של ראש מליציות שיעיות בבגדד (מיליציות שתקפו 100 פעם כוחות אמריקאים בעיראק) האמריקאים תוקפים פרוקסי איראני נוסף המסכן אינטרסים שלה. ארה"ב משגרת מסר לאיראן שיש קו אדום לפעולות השלוחים שלה.
האם התקיפה השיגה מטרותיה?
א. מול היכולות - למרות הפגיעות טובות במטרות, חשוב להבין שהתקיפה לא הפתיעה, ההדלפות לגביה אפשרו כנראה לחות'ים לפנות חלק גדול מהמטרות.
ב. מול הכוונות - בשלב זה ברור שהתקיפה לא מרתיעה את החות'ים מהמשך תקיפות.
מה תהיה התגובה החות'ית? הם כבר הודיעו על המשך חסימת השייט לישראל ושגרו טיל בליסטי לים האדום.
שאלה חשובה יותר: האם ינסו לפגוע, כמו שעשו בעבר, בבעלות הברית של ארה"ב - סעודיה והאמירויות? במקרה כזה האמריקאים יעמדו למבחן; מידת התמיכה במדינות המפרץ תהיה חשובה לגיבוש הציר האנטי איראני במזה"ת.
אבל השאלה החשובה ביותר: האם ארה"ב ואיראן בנתיב התנגשות ישיר? שני הצדדים לא מעוניינים בכך. ארה"ב לא רוצה הסלמה אזורית והאיראנים עם בטחון עצמי גובר (בגיבוי רוסיה וסין) מעריכה שההתפתחויות בעזה, בלבנון, ובתימן משרתות אותה לאורך זמן ולא נכון לקחת סיכונים בהתנגשות ישירה עם ארה"ב.
עם זאת ארה"ב מבינה שרק פגיעה ישירה באינטרסים ובכוחות איראנים תשנה את מאזן ההרתעה. גביית מחיר מתחת לסף המלחמה היא התפתחות אפשרית. אך חשוב לזכור כי ארה"ב איננה מעוניינת בהסלמה ותפעל רק אם אינטרסים שלה או כוחותיה יותקפו ויפגעו קשות.
לסיכום - אחרי 100 ימים המלחמה בעזה מתרחבת למלחמה אזורית, עדיין בעצימות נמוכה - אך עם פוטנציאל הסלמה למפרץ הפרסי. במקרה כזה יהיו משמעויות כבדות לכלכלה העולמית (תובלה ימית ומחירי אנרגיה) ויעלה החיכוך בין מעצמות העל.
