שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
דן ווידנבאום הי"ד למנוחות: "לא יכולתי להגן עליך, סליחה בן"
במסע הלוויתו של דן ווידנבאום הי"ד ברעננה השתתפו אלפים מבני בעיר שחלקו לו כבוד אחרון | אחיו: "הלכת כל כך צעיר, היה לך עוד הרבה לתת"
הלוויה צבאית צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
בבית העלמין ברעננה אלפים ליוו למנוחות את דן ווידנבאום הי"ד. אימו ספדה לו בדמעות: "אני מכירה את הסחורה שלי, והפחד הכי גדול שלי שלא תהיה קורבן בשביל אחרים, יום יום הפחד הזה ליווה אותי. כשחזרת לעזה בפעם האחרונה כתבתי לך שאני אוהבת אותך. ענית לי 'אמא, אני אוהב אותך ואני עם החבר'ה שלי. תחשבי שאני בטיול וטוב לי'.
נלחמתי שיהיו לכם קסדות, אפודים ואוכל. לא יכולתי להגן עליך, סליחה בן. כשהייתם קטנים אתה ואלי אמרתם שתשרתו בקרבי. אני, שבאתי מבריסל, חששתי. התחלתי לאסוף זיכרונות מתוך החשש הזה. פחדתי להיות משפחה שכולה. אהבתי להגיד לכולם שאתה התינוק שלי.
ביום שני שעבר התקשרת מעזה. סיפרת לנו על הפיצוץ שקרה, אבל בפעם הראשונה הקול שלך היה עצוב. נפרדת מאיתנו עם המילים האחרונות 'אני אוהב אתכם ולא לדאוג'. אני אוהבת אותך. נמשיך לחגוג את החיים, נכבד את החיוך שלך, את המוזיקה שלך".
"גיבור שלי, תאום בנשמה שלי, היית כל כך הרבה. אני לא מאמין שאני מדבר עליך בלשון עבר. תמיד היית כשהייתי צריך אותך", ספד אחיו אלי, "אני אתגעגע לחיבוק הענק והעוטף שלך, להומור השחור שרק אתה הבנת. היינו אחד שאי אפשר להפריד. עכשיו הלכת לי ואני לא יודע איך להמשיך, אבל יהיה לך תמיד מקום בלב שלי שהוא רק שלך. אני לא מאמין שקרה דבר כזה. אני מרגיש בסיוט, שמישהו יעיר אותי. הלכת כל כך צעיר, היה לך עוד הרבה לתת. אתה בטוח עכשיו למעלה צוחק עלינו 'איזה בכיינים'. רצית מאוד להיכנס לעזה וכשנכנסת כל כך שמחת. רצית להילחם עם הצוות שלך. נלחמת על הערכים שלך, היית מושלם".
