שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
מירה וברק הי"ד הובאו למנוחות: "איך נפל עלינו האסון הזה?"
הלוויתם התקיימה בהסתר, עם מעט מאוד מלווים, מחשש לירי מלבנון | הספדים במתחם המועצה האזורית מבואות חרמון והקבר בבית העלמין בכפר יובל
דגלי ישראל בהלוויה צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90
ערב עצוב בצפון. מירה וברק איילון הי"ד, אם ובנה שנהרגו אמש (ראשון) מתקיפת הנ״ט ביישוב כפר יובל הובאו למנוחות בהסתר, עם מעט מאוד מלווים, מחשש לירי של ארגון הטרור חיזבאללה מן הצד הלבנוני. ההספדים נישאו במתחם המועצה האזורית מבואות חרמון, בהמשך הובאו למנוחות בבית העלמין שביישוב.
שי פישר, נכדתה של מירה איילון ספדה בדמעות: "איך נפל עלינו האסון הזה?" אשר לדודה ברק היא אמרה "מאז שנולדתי אהבת אותי וצחקת איתי, והיית מצחיק בלי סוף עם שמחת חיים ורוח שטות שלא פוסקות".
אוהד איילון, בנה של מירה ואחיו של ברק, ספד לשניהם: "ברק אחי היקר, אחי הגדול. דאגת לי, הגנת עליי ושמרת עליי. הייתי גאה בך", אוהד איילון, בנה של מירה ואחיו של ברק, ספד "ראיתי איזה אבא אתה וכמה אתה מסור לנועה וטליה בנותיך. התכונות שלך היו בדיוק כמו של אמא. אין לי מילים לנחם את נועה וטליה, אלא רק להבטיח להיות כאן עבורן.
אמא שלי, כל כך סמלי שהלכת אחרי ברק. אמא שדואגת עד הסוף ועוד קצת. קצת יותר מדי הפעם. דאגת לכולנו, כל אחד בהתאם לצרכיו. היית נוכחת משמעותית בחיים שלנו, בכל שלב בהתפתחות שלנו. המסירות שלך למשפחה לא ידעה קץ".
השרה יפעת שאשא ביטון, הספידה ואמרה: "בחלומות הבלהות הנוראים ביותר קשה לדמיין אם ובנה שוכבים כאן בארונות זה לצד זה. רק לפני רגע אכלו בביתם יחד את ארוחת הצהריים. בלתי נתפס. זו לא הפעם הראשונה שהטרור והשכול מכים בכפר יובל וזו לא הפעם הראשונה שאנחנו עדים לגבורת תושביו של המקום הטוב והיפה הזה שהתחנכו לערכי אהבת המולדת, שמירתה והגנתה".
