שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
סוגיית הכנסת הפועלים: "גורמים מדיניים מובילים לאינתיפאדה השלישית"
כבר ארבעה חודשים שהפועלים לא נכנסים לעבוד בישראל והחשש מפני התפרצות בגזרת יהודה ושומרון - מתגבר | בעיקר לאור העובדה שקצב הגעת הפועלים הזרים מאכזב
לאור גרירת הרגליים בקבלת ההחלטה בנוגע למדיניות הכנסת פועלים פלסטיניים למדינת יישראל אומר בכיר במערכת הבטחון ל-Ynet כי "אותם גורמים מדיניים שפועלים להסית, שקוראים להפיל את הרשות הפלסטינית, ושמתעקשים למנוע מעבר של פועלים פלסטינים, מובילים אותנו באופן מודע לאינתיפאדה השלישית, אולי אפילו באופן מכוון.
לא מדברים כמובן על מהלכים מדיניים רחבים. אלא על דברים פשוטים. משהו, פועלים, שיתופי פעולה ביטחוניים. דברים קטנים שיחזקו את הרשות. המקומות הללו שבהם פעלנו, היו אלימים ומלאי טרור והגיעו למצב שהרשות לא נכנסה פנימה. כל העבודה שעשינו היום חייבת להישמר".
כמו כן בכירי מערכת הבטחון מוטרדים מאסירי החמאס ששוחררו במסגרת עסקת האסירים."אנחנו נערכים גם לזה, אבל צריך להבין שבגזרה מסתובבים עוד מאות אנשי חמאס, או כאלו שחייבים לחמאס את שחרורם".
יצוייין כי בניגוד למתרחש בתחומי הקו הירוק, חלק לא מבוטל מהפועלים הפלסטינים שעבדו בשטחי יהודה ושומרון, כ-8,000 איש, הוחזרו לעבודתם באזורי תעשייה כמו ברקן, מישור אדומים וביישובים גדולים כמו אריאל. הבעיה מתגברת לנוכח העובדה שקצב הגעתם של העובדים הזרים איטי והמצב באתרי הבניה אנוש. יעדים כמו סרי לנקה התבררו כמאכזבים ולא עומדים ביעדים.
בשבוע שעבר שרים וחברי כנסת מהליכוד שיגרו מכתב פומבי לשרי המפלגה בו הם מתריעים מפני הניסיונות להשיב את הפועלים הפלסטיניים לישראל. "הגיע הזמן לומר במפורש שלא ייכנסו יותר עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון לישראל. ניתן למלא את המכסה הנדרשת למשק באמצעות הסדרים עם מדינות שונות".
