שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
באופן גורף בעד ישראל - מי את השופטת האוגנדית ג'וליה סבוטינדה? פרופיל
היא נותרה בדעת מיעוט יחיד ותמכה בישראל | האפריקאית הראשונה שישבה בבית הדין הבינלאומי | למדה בבית הספר היסודי "אגם ויקטוריה" באנטבה | פרופיל
בית הדין הבינלאומי בהאג צילום: מתוך ויקיפדיה
ביום שישי האחרון בית הדין הבינלאומי בהאג פרסם את החלטתו בבקשה לעצירת המלחמה בעזה שהגישה דרום אפריקה. מי שהפתיעה לטובה היתה השופטת ג'וליה סבוטינדה מאוגנדה שתמכה בישראל בכל ההחלטות. סבוטינדה היא ילידת פברואר 1954 שופטת המכהנת בכהונתה השנייה בבית הדין הבינלאומי. היא שופטת בבית המשפט מאז מרץ 2021. היא האישה האפריקאית הראשונה שישבה בבית הדין הבינלאומי.
על פי "המכון לנשים אפריקאיות במשפט" היא באה ממשפחה צנועה ונולדה בתקופה שבה אוגנדה נלחמה למען עצמאות מהמשרד הקולוניאלי הבריטי. למדה בבית הספר היסודי "אגם ויקטוריה" באנטבה. לאחר שסיימה את בית הספר היסודי, היא הלכה לתיכון גאיאזה. מאוחר יותר היא קיבלה תואר ראשון במשפטים ב-1977, בגיל 23.
מאוחר יותר, כחלק מהשכלתה ב-1990, בגיל 36, היא נסעה לסקוטלנד שם קיבלה תואר שני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת אדינבורו. ב-2009 כיבדה אותה אותה אוניברסיטה בתואר דוקטור למשפטים, בהכרה בתרומתה לשירות המשפטי והמשפטי.
כאשר היא בדעת מיעוט היא פרסמה בהחלטתה את הדברים הבאים: "לדעתי המחלוקת בין מדינת ישראל לעם פלסטין היא פוליטית במהותה והיסטורית. אין מדובר בסכסוך משפטי הנתון להסדר שיפוטי על ידי בית המשפט", הוסיפה.
היא גם אמרה שדרום אפריקה לא הוכיחה שהמעשים שישראל ביצעה לכאורה "בוצעו מתוך כוונה רצחנית הדרושה, וכתוצאה מכך, הם מסוגלים ליפול בגדר אמנת רצח העם".
