אלו שמות הנופלים: סרן הראל אטינגר ז"ל, בן 23 מעלי, מפקד צוות ביחידת אגוז.סרן איתי אריאל גיאת ז"ל, בן 23 משוהם, קצין בחיל ההנדסה הקרבית ביחידת יהל"ם.רס"ל נועם ברזילי ז"ל, בן 22 מכוכב יאיר, לוחם ביחידת אגוז.רס״ל אור מנצור ז"ל בן 21 מבית אריה, לוחם ביחידת אגוז.רס״ל נזר איטקין ז"ל, בן 21 מקרית אתא, לוחם ביחידת אגוז.סמ״ר עלמקאן טרפה ז"ל, בן 21 מירושלים, לוחם בסיירת גולני.סמ״ר עידו ברויר ז"ל, בן 21 מנס ציונה, לוחם בסיירת גולני.
פרשת בחוקותי תשפ"ד, תמיד, יקב הצבי
מדור שבועי מרתק באדיבות מומחה היינות שרגא גבהרד | והשבוע: תמיד 2021, 2020, 2019, יקב הצבי
פרשת בחוקותי תשפ"ד, תמיד 2021, 2020, 2019, יקב הצבי
בפרשת השבוע אנו מוצאים ברכה לשפע רב: "וישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא כו/י). כי יהיה כזה שפע, שלא נגמור את התוצרת של השנה שעברה, וכבר יבוא היבול החדש, האם נצטרך לפנות סחורה טובה מהמחסנים? לא! שהרי בפרשה הקודמת נאמרה ברכה [בקשר לשמיטה]: הלשון 'ישן נושן' אינה רק כפולה, שהרי לא כתוב: 'ישן ישן', או: 'נושן נושן'. הגדרה כפולה ומכפלת; 'ישן נושן' מתאימה להאמר על דבר מאד ישן, שהולך ומשתבח עם הזמן, כגון יין, וכן על כל דבר שהזמן פועל לטובתו.
בחנות ענתיקות מתאים לתלות שלט: 'ישן נושן', כי כיסא או שולחן מלפני מאתיים שנים הוא יותר יקר מרהיט כזה שהוא רק בן חמישים שנה, וספר בן ארבע מאות שנה, רק עשיר יוכל להרשות לעצמו לקנות. מכך שהגדרה כזו נאמרה על התבואה, אומרים חז"ל 'כל המיושן מחברו מעולה מחברו' (ב"ב צא/ב). אכן התורה נמשלה ליין ולתבואה. שלושת הדברים הללו משתבחים עם הזמן. בעוד שבחכמת העולם, התמונה הפוכה, את הישן משליכים. המלומד אפילו אינו רוצה לקרוא מאמר או מחקר ישן. מוסיפים חז"ל, שגם דברים שאין דרך ליישן, גם בהם תשתלח ברכה אל-טבעית, והישן יהיה טוב מהחדש.
בתבואה ישנם מרכיבים שלאנשים רגישים זה לא טוב, כגון חלבון הגלוטן, וישנם עוד דברים לא טובים, שבתנאי איחסון מיוחדים, כל חומרי לוואי בלתי רצויים מתנדפים, אלא שללא הברכה, מתנדפים גם חומרים מועילים ומבריאים. בזמן הברכה פעלו תהליכים אלה מבלי לגרום נזק, לא ישיר ולא עקיף.
אין אנו יודעים את כל הסודות הקיימים בטבע, אבל לא נתפלא לשמוע על תגלית שאיחסון מבוקר ונכון משבח את התבואה, מסיר ממנה רק את מה שאינו טוב לרגישים, ומשאיר את כל אבות המזון הנחוצים. ממילא ברור מה שחז"ל מבארים על ברכה זו ואומרים: "שיהא ישן נושן של שלוש שנים יפה לאכול משל אשתקד" (ת"כ מובא ברש"י ויקרא כו/י). כלומר: יהיה שוק מיוחד ויוקרתי לפירות ישנים, שרק אניני טעם ובעלי ממון יכולים להרשות לעצמם כאלה לחמי יוקרה מקמח שמור.
ממילא הנאמר: "וישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא כו/י), אין הכונה שיפנו אותו לאשפה, או למאכל בהמות, כפי שעושים כיום באסמי התבואה, אלא את הישן יוציאו, כדי לאחסנו במחסנים נכבדים יותר ושמורים יותר, כפי שעושים כיום ליין, שאין משמרים את היין הצעיר של הבציר הנוכחי, באותו מרתף שבו שמורות חביות יין מלפני שנים אחדות.
במקור הייתה קיימת מעלה זו גם בלחם, שהרי הוא זה שפוקח את עיני השכל, כפי שאומרים חז"ל: "אין תינוק יודע לקרא אבא ואמא עד שאוכל דגן" (ברכות מ/א). אלא שאין כיום די ברכה להשביח את הלחם בעמידה ממושכת, מלבד בלחם הפנים של בית המקדש, שאכן השתבח ביותר במשך שבוע תמים ששהה על השלחן הטהור. אבל בעידן הברכה, צועדים הלחם והיין שלובי זרוע, ועל שניהם מבטיחה התורה הקדושה: "ואכלתם ישן נושן".
ממשיך הפסוק: "וישן מפני חדש תוציאו", מלמד שהיו אוצרות מלאים ישן, וגרנות מלאים חדש, והיו ישראל אומרים: היאך נוציא זה מפני זה"? (ב"ב צא/ב), הלא הישן עדיין ללא דופי, ואין סיבה להשליכו, בפרט לא כאשר מתקיימת הברכה שהישן טוב מהחדש, כפי שאין היקב שופך לאיבוד את היין הישן, כדי לפנות חביות לקלוט תירוש חדש. גם הדברים שלבסוף מתקלקלים, כל-זמן שהם עדיין ראויים לאכילה, הם לא 'מתקלקלים קצת', אלא משתבחים עוד ועוד. (תופעה המוכרת כיום באיחסון שומים, שמיד עם הוצאתם באביב מהאדמה, הם מלאי קליפות, ובקושי ראויים לשימוש, אך כעבור חדשים אחדים, הם ראויים לשימוש עד סוף החורף, עת בא השום החדש.) כאשר שורה הברכה בתבואה ובפירות, ניתן לראות תהליך מבורך זה בכל מחסני המזון, שמיד בתחילת העונה, כשהשוק מוצף מאותם פירות, אפשר לקנות מהם כמות גדולה, למלא את המחסנים, ולהשתמש שנה שלמה במוצרים משובחים, טעימים ובריאים, ועם בא העונה החדשה נוכל כולנו לקיים את הברכה הנבואית: "וישן מפני חדש תוציאו".
הבה נעזב אל חדר האוכל כדי להיכנס אל חדר הלמוד, ולדעת שהקביעה "ישן עדיף מחדש" נכונה בתורה שבעתים. כשנראה את הדברים הישנים של חכמי הדורות הראשונים, נזכה לחזור אלף שנים אחורנית, על כן נצטרך ללמוד את דבריהם לאט ובהטעמה, כדי לזכות להתבשם מהניחוח של השנים הקדמוניות. בעזרת ה'.
בשביל כזה מאמר מתאים להציע יין ישן ויין חדש שמגיעים מאותם הכרמים.
'יקב הצבי' הוא יקב בוטיק משפחתי השייך למשפחת סטרוק. היקב נמצא באש קודש (מאחז בעמק שילה, חלק מיישובי גוש שילה. זהו יישוב קהילתי חקלאי שממוקם בגובה 830 מטר בסמוך לעמק שילה, מוקף בכרמים ובשטחים חקלאיים. ויקיפדיה)
היינות 'עולה' ו'תמיד' שיוצאים מהיקב הם בלנדים שונים, אבל שניהם עדינים ואלגנטיים. הענבים מגיעים מכרמי המשפחה שבשילה.
הכרם שבעליה קוראים לה קו פרשת המים, נמצאת בגובה ההר.
קו פרשת המים הוא קו אמיתי של חלוקת הגשמים בכרם. הגשמים שיורדים בצד המערבי של הכרם מתנקזים ויורדים לכיוון נחל שילה ומשם לים התיכון.
ואילו הגשמים שיורדים בצד המזרחי של הכרם מתנקזים ויורדים לואדי ומשם לים המלח.
הפעם אכתוב על היין בשם 'תמיד'
תמיד 2019 מורכב מבלנד 52% קברנה סוביניון, 37% מרלו, 11% פטי וורדו.
תמיד 2020 מורכב מבלנד 42% פטי וורדו, 33% קברנה סוביניון, 18% מרלו ו7% קברנה פרנק.
תמיד 2021 מורכב מבלנד 48% קברנה סוביניון, 35% מרלו, 17% קברנה פרנק.
כל שלושת היינות נבצרו בבציר סלקטיבי והתיישנו בחביות עץ אלון 18 חודשים.
האמת, שכדי להבין את המאמר "וישן מפני חדש תוציאו" אנחנו באמת נצטרך לחכות שבציר 2023 ייצא למכירה, אבל גם בשלושת הבצירים האלו אפשר להרגיש את מהלך ההתיישנות וההתבגרות.
לחיים ושבת שלום
שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.