יובל שגב: סמוטריץ': שיהיה ברור - לכל מי שמנסה לעשות פוליטיקה קטנה על גבם של הנופלים והנרצחים ב- 7 באוקטובר - אתם לא מעניינים אותי. מה שכואב לי זה המון אנשים שנפגעים מהעיוות שלכם את דבריי ולהם חשוב לי להבהיר: השאלה שנשאלתי ועליה השבתי היתה מה המעשה הפוליטי החמור יותר - ללכת לממשלה עם חמאס במודע ובמזיד בשל תאוות כבוד ושלטון או ישיבה בממשלה שבמשמרת שלה התרחש טבח נורא שבו חמאס תקפו את מדינת ישראל ורצחו לנו אלפי אנשים. אז כן, ללכת ביודעין לממשלה עם חמאס תוך שקרים והונאה וגניבת קולות זה המעשה החמור ביותר שידעה הפוליטיקה הישראלית. הטבח שביצע חמאס הוא מהנוראים שידענו מאז השואה ואין שום דבר שמשתווה לו. לכם התקשורת - אם אתם מנסים להוציא את דבריי מהקשרם ולזלזל בטבח אתם רשעים ושקרנים.
אחיו של רס"ן ג'לאא: "נמשיך את הדרך שלו, כולנו מתחת לאלונקה"
גזאא אברהים, אחיו של ג'לאא שנפל ברפיח, סיפר כי "המשפט האחרון שהוא אמר לנו היה - 'צריכים אותי, זאת השעה שלנו. ניפגש בשמחות'". גזאא הבטיח להמשיך את דרכו
אתמול הותר לפרסום כי רס"ן ג׳לאא אבראהים, בן 25 מסאג׳ור, מפקד פלוגה בגדוד ההנדסה 601, עוצבת עקבות הברזל (401), נפל בקרב ברפיח.
אחיו, גזאא אברהים, סיפר בריאיון ב"כאן רשת ב": "אחי הקטנצ'יק ג'לאא, לוחם אמיץ. עם כל הנצחונות שיש לו, בני עוולה הצליחו לירות לעברו טיל נ"ט והוא נפל על ההגנה על המולדת. הסטטיסטיקה לא מדלגת מעל אף אחד ולצערנו זה תורנו. נמשיך את הדרך שלו ונמשיך ללבוש מדים, כולנו מתחת לאלונקה".
האח סיפר: "ג'לאא ילד מוצלח מאוד, בן 25, לנצח יישאר צעיר. הוא תמיד שאף הכי גבוה שיש. לצערינו אנחנו משפחה שמכירה את השכול. שכלנו את סבי בהיתקלות בטולכרם, שם קיבל את תעודת המופת. אבי המשיך את המורשת בגידול בניו - אנחנו 11 ילדים בבית שמבינים שצריך להגן על המולדת".
עוד המשיך: "החינוך שלי, של אחיי ושל ג'לאא הוא שדגל ישראל התנופף אצלנו כל הזמן בבית. כולנו ידענו מהיום הראשון שנהיה חלק מהגנה על המדינה. אנחנו 6 אחים ו-5 אחיות. האחיות מתעסקות בעולם החינוך והאחים כולם בצבא - השניים הגדולים במשטרת ישראל ובמג"ב ואנחנו 4 קציני הנדסה. היינו ארבעה "מוהנדסים", היום לצערי שלושה".
על הפעם האחרונה בה פגש את אחיו הוא סיפר: "פגשתי אותו בערב חג הקורבן, הוא ניסה להפתיע את אמא. דקה לפני החג, התבשרנו על תקרית הנמר"ה ונסענו לנחם את המשפחות. ג'לאא הספיק לעבור בבית ולחבק את המשפחה ומאז לא ראינו אותו. המשפט האחרון שהוא אמר לנו היה - 'צריכים אותי, זאת השעה שלנו. אנחנו ניפגש בשמחות'. משם הוא טס לעזה אז חוץ מלאחל לו בהצלחה, אף אחד לא חשב לעצור אותו".
"ג'לאא בזכותי או באשמתי הוא המשיך את הצבא אחרי שנפצע במהלך הכשרתו לקצונה", סיפר. "ישבתי עליו חזק שיחזור לשרת למרות שהוא ידע שהוא ימשיך בצבא. אני הייתי בטוח שהוא יגיע להיות מ"פ, וכמובן שהוא קיבל את הזכות כי מגיע לו. מהיום הראשון שלו בתפקיד הוא נכנס ללחימה. אצלנו קוראים לו מ"פ עזה - אין לו משרד, הוא מהיום הראשון על הנמר"ה בעזה".
