'ערוץ 12': בשבועות האחרונים, תוך כדי סבבי ההסלמה היומיים בין איראן לארה"ב, התקיימו מספר פגישות של בכירים בישראל עם בכירים באמירויות כדי לתאם גישות לגבי ההמשך. הפגישות האלה לא התקיימו לא בישראל ולא באמירויות אלא במדינה שלישית שלא ניתנת בפרסום. בפגישות הללו - האמירותים הביעו את התנגדותם הנחרצת ל MOU, לאותו מזכר הבנות של איראן עם ארה״ב, כשהם רואים אותו גם כסחבת איראנית וניסיון להתאושש כלכלית מבלי לתת דבר מצידם באמת. בנוסף, במסגרת הפגישות הללו שוחחן הצדדים על יוזמות לשיתופי פעולה בפורומים הבינלאומיים נגד איראן - אך הסיכום היה שמהלכים כאלה יתבצעו אך ורק בתיאום עם האמריקאים
החדשות הטובות: חמאס הגיע כעת לנקודת הכרעה
שימור הלחץ המבצעי לצורך השבת החטופים, החלפת שלטון חמאס ברצועה והחזרת השגרה לצפון
אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש אמ"ן לשעבר ומי שעומד כיום בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, מתייחס לנקודה הקריטית בה נמצאת כעת חמאס וטוען שלמרות שלא יהיה לנו "ניצחון מוחלט", חמאס כעת ברגע מכריע ועל ממשלת ישראל לנצל זאת.
הוא כותב: ישראל אינה בדרך ל"ניצחון מוחלט" - שלא יהיה אחרי שבעה באוקטובר. לא השמדנו עדיין את חמאס, גם לא הכרענו אותו באופן מוחלט ועדיין יש לנו 120 חטופות וחטופים ברצועת עזה. במקביל, חבל ארץ שלם אצלנו עודו נטוש ומופגז בצפון. החדשות הטובות יותר הן שנראה שחמאס הגיע לנקודת הכרעה.
זו אותה נקודת הכרעה שצה"ל הגיע אליה מול חמאס ויכולה להוות נקודת מפנה במערכה. נקודת ההכרעה מוסברת כנקודה שבה האויב איבד מהרצון להמשיך להילחם ואינו מסוגל להילחם באופן שמשנה את מצבו האופרטיבי.
יש לכך ראיות תומכות:
- על אף סיכול מוחמד דף, חמאס שואפת להפסקת אש ולעסקת חטופים.
- התגובות לסיכול עד כה חלשות מאוד. זה לא אומר שחמאס איבד את כל יכולת הירי הרקטי שלו (גם למרכזי אוכלוסייה בישראל).
- לחימת הזרוע הצבאית של חמאס מתנהלת באופן ספורדי - כתאי גרילה עצמאיים ולא יחידות ומערכים.
- צינור החמצן של חמאס ממצרים נותק (עדיין לא באופן סופי - יש עוד מנהרות, וצריך להשלים את השליטה התת-קרקעית וסידורי הביטחון במעבר רפיח).
אם זה אכן המצב, מה שנדרש כעת הוא חתירה לניצחון. כלומר, שימור הלחץ המבצעי לצורך השגת מטרות המלחמה:
- ההשבת החטופים (בעסקה).
- החלפת שלטון חמאס (בהסדרה בין-לאומית המצויה על השולחן).
- החזרת השגרה לצפון על ידי שיפור מצב הביטחון, רצוי בהסדרה בתיווך בין-לאומית.
זה עדיין לא נגמר. האפשרות לשמוט את ההישג, כמו שעשינו לפני חצי שנה, עדיין קיימת. ישנה כעת שוב הזדמנות לדרג המדיני - קבלות את ההחלטות הקשות. שאיפה ל"ניצחון מוחלט" היא הימור שעלול להסתיים בשום דבר.
