איתי בלומנטל: דיוחנו הערב: ישראל צפויה להגיב על שיגור רחפן הנפץ של חיזבאללה שפגע הלילה בכלי הנדסי של צה"ל סמוך לרכס עלי טאהר ברצועת הביטחון הישראלית בדרום לבנון. בשעות האחרונות, בצה"ל מקיימים הערכות מצב, והכינו מספר אפשרויות תגובה: מתקיפה מהאוויר ועד פעולות ממוקדות- למשל נגד המחבלים ברכס עלי טאהר- שיועברו לאישור הדרג המדיני. המנגון האמריקני יעודכן. אחת האפשרויות היא לבצע פעולות שנדחו בתקופה האחרונה, פעולות שנחשבות "לרגישות", בעקבות דרישה של ממשל טראמפ שלא להסית קשב לזירה הלבנונית כל עוד ארה"ב היתה עסוקה בהסלמה מול איראן. גורם ישראלי אומר לנו הערב שלישראל זכות להגיב על פגיעת הרחפן הלילה, גם במסגרת ההסכם שנחתם עם ממשלת לבנון, הסכם שמאפשר לצה"ל לפעול נגד חיזבאללה במקרה שיפר את הפסקת האש.
זיג זג: התנועה שמתנגדת לפיטורי גלנט - דרשה לפטר אותו ב-2015
אחד מהארגונים שעומד מאחורי העתירה לבית המשפט נגד פיטוריו של שר הביטחון גלנט, הגיש בשנת 2015 עתירה הפוכה בדרישה לפטר אותו מתפקידו כשר השיכון
כפי שכבר פורסם, התנועה לאיכות השלטון הגישה הבוקר (רביעי) עתירה לבג"ץ נגד פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט, לצד שני ארגונים נוספים. השופטת יעל וילנר כבר הורתה לראש הממשלה ויתר המשיבים להגיש עד למחר בצהריים תגובה לבקשת העותרים להוציא צו ביניים לעצירה מיידית של הפיטורים.
בעתירת התנועה לאיכות השלטון נטען כי ההחלטה לפטר את שר הביטחון גלנט בעיצומה של מלחמה "נגועה בשיקולים זרים ופוליטיים צרים, שכל מטרתם לקדם את חוקי ההשתמטות ולשמר את הקואליציה".
אלא שהיו מי שהזכירו כי אותה תנועה, הגישה בשנת 2015 עתירה הדורשת דווקא לפטר את גלנט, שמונה אז לשר הבינוי ושהשיכון, בעילה של חוסר סבירות קיצונית, על רקע פרשת הקרקעות שהתפרסמה כבר מספר שנים קודם לכן והובילה לביטול מינויו של גלנט לרמטכ"ל.

במסגרת הפרשה, מבקר המדינה קבע בשנת 2011 כי גלנט פלש לשטח ציבורי ולא פינה אותו במשך ארבע שנים אף על פי שהובהר לו שעליו לפנותו. בנוסף קבע המבקר שגלנט חתם על תצהירים כוזבים בנוגע לעיבוד החלקה שפלש אליה ולשביל שסלל בשטח הציבורי. בג"ץ דחה את העתירה.
בתנועה לאיכות השלטון כתבו אז: "אנחנו מקווים שהשופטים יעצרו את המינוי. אין שום היגיון למנות אדם שפעל שלא כדין בענייני תכנון ובנייה - להיות השר הממונה על אותם התחומים בדיוק".
