מוטי קסטל: השר קרעי: זה רגע המבחן של כולנו. דרושים איזונים ובלמים לגולם שקם על יוצרו. הממשלה חייבת לקבל החלטה עוד היום: אנחנו לא מקבלים את ההתערבות הבוטה של בג״צ בלב־ליבה של סמכות הממשלה. הסמכות להדיח יועצת משפטית היא סמכות הממשלה בלבד על פי חוק. על הממשלה להדיח סופית ובפועל את היועמ״שית, לחסום את כניסתה למשרדי הממשלה ולמנות לאלתר ממלא מקום. עכשיו. רק אם נגיד לא(!) לפסקי דין מנוגדים לחוק של בג״צ, נוכל להציל את הדמוקרטיה הישראלית.
תופעה מדאיגה: מדענים גילו כי שקית תה יכולה להכיל מיקרופלסטיק מסוכן
מדענים פרסמו אזהרה דחופה לגבי שתיית תה. הם מגלים כי שקית תה בודדת יכולה לשחרר מיליארדי מיקרופלסטיק מסוכן לגוף. מיקרופלסטיק הוא אוסף חומרים פלסטיים המופיעים כפיסות זעירות, סיבים וחלקיקים, שגודלם יכול לנוע מעשרות מיקרונים ועד למילימטרים
מחקר חדש עשוי לגרום לך לחשוב פעמיים לפני שאתה מגיע לקומקום לשתות תה. מדענים מאוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה הזהירו, כי שקית תה אחת יכולה לשחרר מיליארדי מיקרו-פלסטיק מסוכן לגופכם.
במהלך הניסויים שלהם, הצוות מצא שרוב המיקרו-פלסטיק נלקחו מתאי המעי המייצרים ריר. עם זאת, הם גילו שחלקם יכולים אפילו להיכנס לחלק בו נמצא חומר גנטי. באופן מדאיג, ההשפעות ארוכות הטווח של מיקרו-פלסטיק אלו על בריאות האדם נותרו לא ברורות, כך דיווח ה'דיילי מייל'.
"ההשלכות הבריאותיות הפוטנציאליות של מיקרו/ננו-פלסטיק סביבתי מדאיגות יותר ויותר", אמרו החוקרים. מיקרופלסטיק הוא אוסף גדול של חומרים פלסטיים המופיעים כפיסות זעירות, סיבים וחלקיקים, שגודלם יכול לנוע מעשרות מיקרונים ועד למילימטרים.
"מעבר לחשיפה סביבתית, אריזות מזון, כולל צמחי מרפא/שקיות תה, עשויים להיות משמעותיים גם כן בנוגע לסכנה" אמרו החוקרים.
במחקר החדש שלהם, שפורסם ב-Chemosphere, הצוות חקר את המיקרו-פלסטיקים משלושה סוגי שקיות תה פופולריות, שניתן לרכוש בקלות באינטרנט או בסופרמרקטים מקומיים.
הסוג הראשון היה שקית תה ניילון, אותה הזמינו החוקרים מאמזון.
הסוג השני הוזמן מעלי אקספרס, שקית תה מפוליפרופילן, חומר המשמש למגוון יישומים כגון חומרי עטיפה ותגים, טקסטיל, אריזות וחלקי פלסטיק, ציוד מעבדה ועוד.
הסוג השלישי נקנה בסופר מרקט מקומי, אבל עם פולימר מסנן לא ידוע.
עבור כל סוג שקיק תה, החוקרים העבירו 300 שקיות תה לכוס 1 ליטר המכילה 600 מ"ל מים ב-95 מעלות צלזיוס. הצוות מצא שבכל שלושת הסוגים השתחררו למים כמויות אדירות של חלקיקים בגודל ננו. שקיות התה מפוליפרופילן היו הגרועים ביותר, ושחררו כ-1.2 מיליארד חלקיקים למיליליטר.
