דורון קדוש: תמונות לווין עדכניות: איראן מתקדמת במהירות בשיקום האתר הגרעיני ״טלקאן 2״ בבסיס פארצ׳ין התמונות, שפורסמו ונותחו ע״י המכון האמריקני למחקרים מדעיים של מומחה הגרעין דיוויד אולברייט, מראות יריעת כיסוי שאיראן הקימה מעל הפתחים של המתקן התת-קרקעי באתר, שנהרס פעמיים בתקיפות ישראליות במבצעים ״עם כלביא״ ו״שאגת הארי״. כיסוי המתקן ביריעה נועד לבצע עבודות שיקום, מבלי שתצפיות לווין או מטוסים יוכלו לעקוב אחריהם מהאוויר. בכל רחבי האתר הגרעיני ניתן להבחין בפעילות נרחבת - בתמונות הלווין ניתן לראות משאיות עפר, דחפורים, משאבות בטון, מערבלי בטון ומנופים - שפועלים לשקם את המתקן ההרוס. לפי המודיעין הישראלי, אתר ״טלקאן 2״ בפארצ׳ין שימש בשנים האחרונות לפיתוח חומרי נפץ מתקדמים ולביצוע ניסויים רגישים בתוכנית החשאית האיראנית לפיתוח נשק גרעיני. כלומר: מדובר באתר שהיה חלק מתהליך ה״הנשקה״ הגרעינית - הניסיון של איראן לפתח את מנגנון הפצצה. עבודות השיקום והתיקון באתר הגרעיני, שנמצא כ-30 ק״מ מטהראן, החלו כבר בחודש יוני האחרון, זמן קצר לאחר סיום מערכת ״שאגת הארי״. כבר ביולי דיווחנו על תמונות הלווין שמעידות על תחילת עבודות שיקום במקום - אך כעת, כעבור חודשיים, תמונות הלווין העדכניות מלמדות על כך שהעבודות התקדמו במהירות: איראן הספיקה להשלים מאז את בנייתן של שתי שכבות מיגון מבטון - מצידו השמאלי ומצידו הימני של המתקן. מדובר בשכבות שנועדו להגן על המתקן מפני תקיפות אוויריות.
הבנים קיימו הלוויה, ישבו שבעה ואמרו קדיש ואז גילו שאמם חיה
הרב יצחק פנגר בסיפור מצמרר לשבת על משפחה שקיימה הלוויה לאמם, הם ישבו שבעה ואמרו קדיש ולאחר שבוע גילו כי אמם חיה וממתינה להם בחדרה, מה ענה הבן של הנפטרת שירד מהדרך? ולמה התרחשה הטעות?
וויליאמסבורג, ברוקלין, ניו יורק. בני משפחה שאמם שהתה בבית אבות קבלו הודעה מההנהלה, שהיא נפטרה, מיד סדרו בני המשפחה מקום קבורה, ערכו הלוויה גדולה, אנשים רבים באו לחלוק כבוד אחרון לאישה היקרה והבנים אמרו אחריה קדיש, כנהוג. ואז... ככלות ימי השבעה צלצל הטלפון שבביתם
אחת האחיות ענתה לטלפון, וברגע שהיא שמעה את הקול מאחורי הקו - היא התעלפה. לאחר שניגשו אליה, והיא התעוררה והתאוששה, התברר שמי שהייתה מאחורי הקו, הייתה לא אחרת מאשר אמה ה"נפטרת"... האם שאלה אותה בתמיהה מדוע אף אחד לא מגיע לבקר אותה, או מתקשר לשאול בשלומה, כבר למעלה משבוע
מה התברר? בבית האבות עשו טעות, והודיעו להם על פטירת אישה אחרת
והרי אמם חיה וקיימת, יושבת וממתינה בחדרה! ואז החלו בחיפוש אחר ילדיה של המנוחה האמיתית, ומצאו שיש לה בן אחד, שהיה דתי בעבר, וירד לגמרי מהדרך של שמירת תורה ומצוות.
כשניגשו לדבר עמו על פטירת אמו, וסיפרו לו על שארע, הוא הוציא מפיו רק 3 מילים: "היא ניצחה אותי". הוא הסביר שבמשך כל חייה, אמו, שהתאלמנה לפני שנים, ולה רק הבן הזה, ביקשה והתפללה שביום מן הימים היא תיקבר בקבר ישראל, עם טקס דתי, קדיש, שבעה וכו'. אך הבן סירב, ואמר לה שהוא לא מאמין בכל הדברים הללו, והוא לא מתכוון לעשות כלום בכיוון דתי.
ושוב הוא סיים – "אבל משמים הראו לי משהו. היא ניצחה אותי. היא קיבלה בדיוק מה שהיא התפללה עליו כל הזמן.
בימים טרופים כאלה של זיהוי, קבורה ועצב, ומצד שני בשבת ב"ה שמחה – עלינו לזכור שהכאב שאנחנו וכל העם מרגיש היום, הוא הכוח שנשתמש בו מחר. כי אי אפשר לעקוף את הכאב, הדרך היחידה היא לעבור דרכו.
נזכור שאין דרך חזרה למה שהיה, אבל תמיד יש דרך קדימה למה שיהיה
יהי רצון שכל אחד מאיתנו ייקח משהו קטן עבור הקטנים והגדולים הללו, זיכרונם לברכה, ויהי זכרם ברוך.
