האדמו"ר מאשלג חזון איש זצ"ל הסתלק לבית עולמו בליל שבת

ברוך דיין האמת: מבית החולים שיבא בתל השומר מגיעה הידיעה המעציבה על הסתלקותו לשמי מרומים בליל שבת קודש של האדמו"ר הגאון הצדיק רבי יעקב משה שמואל גרנירר זצ"ל מאשלג חזון איש שהנהיג את בית מדרשו בבני ברק. 

בשנים האחרונות הלך ונחלש והיה מרותק לכסא גלגלים, הוא הובהל בימים האחרונים לבית החולים ורבים התפללו לרפואת רבי יעקב משה שמואל בן מאדל מיכל לרפואה שלימה אך למגינת לב מצבו הידרדר ולמגינת לב השיב את נשמתו ליוצרה בגיל 81.

מסע הלוויה הערב (מוצאי שבת קודש, פרשת תצוה - זכור) בשעה 23:00 מבית מדרשו אשלג ברחוב חזון איש 81 בבני ברק להר המנוחות בירושלים שם ייטמן.

המנוח זצ"ל נולד בכ' תמוז תש"ג לאביו הרה"ח רבי סיני גרנירר זצ"ל ולאמו רמת מאדל מיכל ע"ה.

אביו נולד בעיירה סאדיגורה, נצר למשפחה ותיקה כמה דורות מחסידי רוז'ין-סאדיגורה, ובשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל במסגרת ארגון הכשרה של האדמו"ר הדמשק אליעזר מויז'ניץ זצ"ל שגיבש קבוצת נערים על מנת להקים עימם יישוב בארץ ישראל. אמו ע"ה נולדה להרב ר' יעקב לנגה ז"ל מפרנקפורט, משפחה מיוחסת של חרדי אשכנז שעמדו איתן מול נחשולות הכפירה והרפורמה, והיו מאותן אחת עשרה משפחות בודדות שייסדו את הקהילה החרדית וקראו להג"ר שמשון רפאל הירש זצ"ל לעמוד בראשם. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה עלו בני המשפחה לארץ ישראל.

בבחרותו עלה ללמוד בהיכלה של ישיבת פוניבז' לצעירים שם למד אצל מרנן הגראי"ל שטיינמן והגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל. 

בהמשך עלה לישיבת פוניבז' הגדולה שם למד אצל מרנן ראשי הישיבה הגראמ"מ שך ה'אבי עזרי', הגר"ד פוברסקי והגר"ש רוזובסקי זצ"ל וכן אצל יבלחט"א ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי ממנו קנה את הבהירות בהגשת השיעורים.

כבר בבחרותו מייסד הישיבה מרן הגאב"ד דפוניבז' זצ"ל שם את עינו עליו ועקב אחר התפתחותו מקרוב, הרבי זצ"ל ראה בו כאחד מרבותיו וציטט פעמים רבות דברים ששמע מפיו, מהם שקיבל מבעל החפץ-חיים. הרב מפוניבז' התבטא כמה פעמים באוזני בחורים בישיבה כי בשביל יעקב גרנירר שווה היה לו לייסד את הישיבה, ופעם נכנס להיכל וראה שמקומו נפקד בגלל שחש ברע באותו היום, אמר הרב לבני הישיבה: מובטחני בו שיהיה מגדולי הדור.

כבר מנעוריו היה דורש אמת, מסכת מיוחדת היתה התקרבותו למרן המשגיח הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל. הוא רצה לעצמו כזכות שזכה לינוק מהמשגיח זצ"ל והיה אומר שיכל להבחין במידת היראת-שמים של הבחורים, מי הם אלו ששייכים ל'חיידר' של המשגיח ומי הם אלו שנמנעים מלשמוע את שיחותיו. המשגיח הדריך אותו בכמה הדרכות ייחודיות מעניינות. למשל, הוא שאל אותו פעם למה הוא כל כך מאריך בתפילה, ... השיב לו שהכוונה גוזלת לו זמן, אבל המשגיח השיב, אם תבדוק תראה שאתה גם חולם וגם מכוון, תלמד ממני את שיעור הזמן של התפילה. פעם אחרת ניגש אליו ואמר לו: בחור צעיר להשקיע כל כוחותיו בנשים-נזיקין. ואכן הרבי זצ"ל היה בקי נפלא בכל המסכתות של הסדרים האלו בעיון רב, ובכל סוגיא במסכתות יכלו לפנות אליו כאילו כעת יש ולמדם.

בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו בתו של האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל בעל ה'ברכת שלום' מאשלג בנו של בעל הסולם על הזוהר האדמו"ר רבי יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל. 

במשך שנים רבות כיהן כמרביץ תורה וכמשגיח בישיבת חידושי הרי"ם של גור בתל אביב. כמו כן כיהן כמגיד שיעור בישיבת 'מאמר מרדכי' נדבורנה במשך עשור. 

אחרי הסתלקותו של חמיו וגיסו מונה לממשיך הדרך בהנהגת הקהילה בבית המדרש האר"י אשלג ברחוב חזון איש שם היה מוסר שיעורים בקבלה ועוד. בית המדרש הפך בהנהגתו לתל תלפיות ורבים היו נוהרים לעריכת הטישים ולשיעורים שמסר האדמו"ר. אדמו"רים רבים היו מגיעים למעונו של הרבי זצ"ל ללמוד עמו קבלה. 

הרבי היה דבוק וצמוד למעלה משלושים שנים לחמיו הגדול האדמו"ר רבי ברוך שלום מאשלג בנו של בעל הסולם זיע"א, מחמיו ינק את את עומק סודות התורה והזוהר הקודש, וכן את דרך הנהגת צדיקי בית אשלג.

לאחר פטירת חמיו קיבל על עצמו את הנהגת גיסו הגדול האדמו"ר הרה"ק רבי שמואל אשלג זיע"א כשהרבי זיע"א כופף עצמו לחלוטין להנהגת גיסו וישב אצלו כעבד קמיה רביה כמו שנהג אצל חמיו הרבי הרב"ש, אך לא ארכו ימי הנהגת האדמו"ר המהר"ש אשלג ולאחר שנות הנהגה ספורות עלה לגנז"מ, וכשעיני העדה נתלו באדמו"ר זצוק"ל למלא מקים גיסו הגדול ולמעלה בקודש צדיקי בית אשלג.

כשלושים שנה הנהיג האדמו"ר עדתו בבית מדרשו שברחוב חזון איש, לצד עריכת השולחנות כמנהג גיסו וחמיו היה מוסר שיעורים תמידים כסדרם בספר הזוהר ובספרי בעל הסולם, כשבני השיעורים היו מתקבצים מכל רחבי ארץ הקודש לשיעורים הקבועים עם האדמו"ר, האדמו"ר נהג להרחיב על פי ביאורי חמיו הרבי הרב"ש וגיסו הרבי המהר"ש, ובמשך השנים הוסיף אף רבןת מדיליה, ואף על פי כן תמעד נהג לומר "איני רק צינור לתורתם של אדמו"ר הזקן בעל הסולם חמי הרבי הרב"ש וגיסי מהר"ש", ולא ראה בעצמו אלא כמביא מתורתם של אדמורי אשלג.

מידי שנה היו מפרסמים המוסדות ספר עב כרס מתורתו של הרבי על פרשיות השבוע וימי המועדים, ופלא הדבר כי כל שנה היה מוסיף מהלכים וביאורים חדשים שלא נאמרו בשנים קודמות, וזכה שספריו נתקבלו ורבים מעיינים והוגים בהם, בספריו שעל התורה לצד תורתם של צדיקי אשלג בעל הסולם חמיו הרב"ש וגיסו מהר"ש, אף נהג להביא ולצטט מענקי החסידות כ'שפת אמת', 'שם משמואל' ספרי חב"ד ועוד, וממש סלל דרך בהבנת תורתם ועבודת ימי המועדים.

רבים רבים היו מקושרים עם הרבי, אף שלא היו רשמית חלק מעולם התורה והחסידות ואף להם לא נמנע הרבי מלפתוח שערי אורה תורה וחסידות, אף תלמידי חכמים רבים שחפצו בהבנת תורת הסוד, זכו כי הרבי זה שכיוונם בדרכם בתורת הסוד על דרך צדיקי בית אשלג.

בפטירתו נסתלקה דמות פלא של צדיק שזכה להעמיד תלמידים הרבה כדרך רבותיו.

זכה האדמו"ר והותיר אחריו משפחה מפוארת בישראל מרביצי תורה ויראה. בנו יחידו, הגאון החסיד רבי יהודה לייב, וחתניו הרבנים הגאונים, רבי מאיר יוסף דאויד, ר"מ בישיבת צאנז בנתניה. רבי אורי ורדי, מפארי אברכי חסידי ערלוי. רבי איתיאל גליקסברג, רב מרכז העיר גבעתיים, ורבי אסף פקטר. מאות חסידים ותלמידים הכואבים ודויים, וזכרו לא ימוש מליבם כל הימים.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.