השר גולדקנופף מפרסם כעת התנצלות נוספת: ״בהמשך לגינוי שפרסמתי, ליבי עם כל אלו שנפגעו ובצדק. בלהט הריקודים והמוזיקה לא שמתי גבולות ודווקא כמי שעוזר למילואימניקים, שחרד לשלום החיילים ומתפלל להצלחתם, אני מבקש סליחה. היתה עלי חובה להשתיק את התזמורת במקום וכך אפעל להבא. מבין עד מאוד את הכואבים ומתנצל״.
לא תאמינו כמה חרדים חווים אירועי גזענות במקום עבודתם
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, פרסמה היום את ממצאי הסקר שערכה בנושא גזענות והפליה במקום העבודה בשירות הציבורי | 23% מהחברה החרדית השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזענות במקום עבודתם

35% מעובדי המגזר הציבורי המשתייכים לאוכלוסיות הגיוון וקבוצות מיעוט חוו גזענות או היו עדים לה במקום העבודה במהלך השנה החולפת, כך עולה מסקר שבחן גזענות במקום העבודה בשירות הציבורי, בהשתתפות כ-6,400 עובדים במגזר הציבורי.
על פי ממצאי הסקר, 14% מכלל המשיבים דיווחו כי חוו בעצמם מקרה גזענות במקום העבודה על רקע לאום, מוצא, צבע או דת, בעוד 17% דיווחו כי היו עדים למקרה כזה. כאשר המשיבים השתייכו לאוכלוסיות הגיוון או קבוצות מיעוט, שיעור המשיבים עולה בצורה דרמטית, כאשר 35% מהם השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזעני או היו עדים לכך.
בפילוח לפי אוכלוסיות הגיוון וקבוצות מיעוט, 48% מיוצאי אתיופיה השיבו כי חוו בעצמם אירוע גזענות במקום עבודתם, 43% מהחברה הערבית דיווחו כי חוו אירוע גזעני במקום העבודה, 33% מהחברה הדרוזית, 23% מהחברה החרדית ו-22% מיוצאי ברה"מ לשעבר.
בבחינת השאלה על איזה רקע התרחשו מקרי הגזענות שדווחו, נמסר כי 48% אירעו על רקע לאום או דת, 36% על רקע מוצא, עדה או צבע עור ו-16% על רקע מידת דתיות (חרדי, חילוני, מסורתי, דתי וכו').
בבחינת סוג הגזענות או ההפליה בהן נתקלו המשיבים, מרביתם ציינו כי נתקלו בהתבטאות או התנהגות גזענית של עובד אחר (631 משיבים), אפליה בקידום או בהזדמנות להתפתחות מקצועית (492), בדיחות או הערות עוקצניות על קבוצת הזהות שלהם (412), הערות מכלילות בזמנים של מתיחות חברתית או פוליטית (395) או התבטאות או התנהגות גזענית של ממונה (394) והתבטאות או התנהגות גזענית של מקבל שירות (323).
על השאלה האם דיווחו על מקרי גזענות שחוו, מרבית הנשאלים השיבו כי לא דיווח על המקרה (75%), 11% דיווחו ברוב המקרים, 10% דיווחו בכל המקרים שנחשפו אליהם ו-4% דיווח במיעוט המקרים. מתוך אלו שלא דיווחו, 323 לא עשו זאת מחשש להשלכות שליליות עליהם, 301 לא חשבו שהדיווח יטופל ברצינות ו-275 ענו כי לא רצו להתעסק בכך.
בין התלונות שהתקבלו בשנה האחרונה ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: נהג אמבולנס ממוצא ערבי התלונן כי מאבטח באחד מבתי החולים במרכז הארץ כינה אותו בכינוי גזעני על רקע מוצאו בעת שהגיע למקום במסגרת פינוי פצועים, אישה חרדית התלוננה בטענה שפוטרה מעבודתה על רקע השתייכותה למגזר החרדי, תלמיד בית ספר התלונן כי מורתו השתמשה בכינוי הגזעני 'מוזיקה של כושים', לצד מאות תלונות נוספות שהתקבלו על מקרי גזענות או הפליה במרחב הציבורי.
עו"ד ציקי שטרסברג-דיל, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים אמר: "כאשר למעלה משליש מעובדי המגזר הציבורי המשתייכים לאוכלוסיות הגיוון וקבוצות המיעוט מדווחים כי חוו או היו עדים למקרה גזענות במקום עבודתם, אין ספק כי מדובר בתופעה רחבה המחייבת טיפול שורשי ומקיף. הסקר מהווה כלי חשוב להכרת המצב בשטח, אך גם מנגנון לשינוי – באמצעותו נוכל לחדד את הצרכים, לשפר את המענים ולהמשיך להטמיע תרבות ארגונית מכילה ושוויונית לכלל עובדות ועובדי השירות הציבורי".