שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
עסקת WIZ תזרים מיליארדים לקופת המדינה ותמנע העלאות מיסים
המכירה הצפויה של WIZ לגוגל ב-32 מיליארד דולר עשויה להפוך לעסקה הגדולה בתולדות ישראל, ולהכניס לקופת המדינה מסים בהיקף של כ-13 מיליארד שקל - סכום שעשוי להשפיע על המדיניות התקציבית ולצמצם קיצוצים מתוכננים
גוגל צילום: Ideogram
עסקת הענק שבמסגרתה צפויה חברת אלפבית, בעלת גוגל, לרכוש את WIZ, עשויה לשנות את תמונת התקציב של מדינת ישראל. אם העסקה אכן תצא לפועל, ההכנסות ממיסים צפויות להגיע לכ-13 מיליארד שקל – סכום שעשוי לצמצם את הצורך בקיצוצים תקציביים ולמנוע העלאות מסים שתוכננו לשנת 2025. עם זאת, העסקה עדיין כפופה לאישור רגולטורי בארה"ב, ולכן טרם ניתן להתייחס אליה כהכנסה בטוחה.
לפי בדיקה שערכה ynet, מכירת WIZ בסכום המוערך בכ-117 מיליארד שקל שקולה לכחמישית מתקציב המדינה לשנת 2024. בהשוואה להצעה הקודמת של גוגל, שעמדה על 23 מיליארד דולר, חישוב המיסים השתנה משמעותית. אז, ההכנסות הצפויות מהמסים נאמדו בכ-10 מיליארד שקל, בעוד שכעת הסכום צפוי להיות גבוה משמעותית. עם זאת מציינים ב ynet, כי קיימת אפשרות שהכנסות המדינה בפועל יהיו נמוכות יותר, שכן ייתכן שבעלי המניות יפעלו לצמצום נטל המס בדרכים חוקיות. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי WIZ רשומה כחברה אמריקאית ולא ישראלית, מה שעשוי להשפיע על חבות המס.
במשרד האוצר מציינים כי אם סכום כה משמעותי ייכנס לתקציב המדינה השנה, ייתכן שהדבר יאפשר להפחית חלק מהקיצוצים הצפויים ואולי אף לבטל חלק מהעלאות המס שתוכננו. עם זאת, נכון לעכשיו, הדיונים בכנסת בנוגע למיסוי נמשכים ללא התייחסות להשפעה האפשרית של העסקה על התקציב.
כיצד יחושב המס וכמה ירוויחו המייסדים?
ע"פ ynet, ארבעת מייסדי WIZ – אסף רפפורט (מנכ"ל), עמי לוטבק (סמנכ"ל טכנולוגיות), ינון קוסטיקה (סמנכ"ל מוצרים) ורועי רזניק (סמנכ"ל מחקר ופיתוח) – מחזיקים כל אחד בכ-10% ממניות החברה. כל אחד מהם צפוי לקבל כ-3.2 מיליארד דולר, וסך הכול ארבעתם יכניסו כ-12.8 מיליארד דולר. לפי חישובי המס, המייסדים צפויים לשלם בין 28% ל-33% מס, מה שמסתכם בכ-13 מיליארד שקל שיוזרמו לרשות המיסים בישראל.
מעבר לכך, מאות מעובדי החברה, שקיבלו אופציות כחלק מתגמוליהם, יחויבו במסים בגין הרווחים ממכירת המניות שלהם. לפי החוק, בעלי מניות פרטיים המחזיקים עד 10% מהמניות ישלמו 25% מס רווח הון, בתוספת מס יסף בשיעור של 3% על הכנסותיהם השנתיות שמעבר ל-700 אלף שקל. מי שמחזיק יותר מ-10% ישלם 30% מס רווח הון, נוסף על מס יסף של 3%.
עובדים ישראלים שקיבלו אופציות בחברה האמריקאית ישלמו מס של 25% (בתוספת מס יסף, אם רלוונטי), בהתאם לתנאי סעיף 102 הוני. עו"ד בני טובי, מומחה למיסוי בינלאומי, מציין כי כל תושב ישראל המחזיק במניות של חברה זרה חייב במס בישראל, ללא קשר למדינת הרישום של החברה.
למרות ההכנסות הגבוהות הצפויות למדינה, לא ברור בשלב זה כיצד ינוצל הסכום, והאם ישפיע בפועל על גובה הגירעון או על תכניות הקיצוצים והמיסוי העתידיות.
