לירן תמרי: סוער במשטרה ביום הדיון בעניינה של רפ״ק רינת סבן צוטט המפכ״ל בכלי התקשורת כשהוא מביע תמיכה בקידומה של הקצינה, שעתרה נגד השר בן גביר. היום פורסם אייטם שלטענת גורמים בכירים במשטרה מקורו בלשכת השר, ובו נטען לקרע בין המפכ״ל לבין דובר המשטרה, נצ״מ אריה דורון. לדברי אחד הבכירים במשטרה, הדיווח על יחסים עכורים בין המפכ״ל לדוברו שגוי, ומדובר ב״מהלך אימים״ שמקורו בלשכה הפוליטית. עוד הוסיף כי ״מדובר בניסיון ברור לייצר קרע בצמרת המשטרה, מהלך כזה לא יצליח ולא יביא לסכסוך בין אנשי המפכ״ל״ המפכ״ל ביקש בעצמו להוציא הודעת דוברות שמכחישה את הדיווח
בכירים בישראל: ההדלפה על התקיפה באיראן – מארה"ב, לא מאיתנו
גורמים מדיניים בירושלים דוחים את הדיווח בניו יורק טיימס על תוכנית התקיפה באיראן: "הפרטים שגויים, וההדלפה – ממקורות אמריקניים שמנסים לטרפד מהלך צבאי"
הפנטגון צילום: Pixabay
גורמים מדיניים וביטחוניים בישראל דוחים את הדיווח הדרמטי שפורסם אתמול ב"ניו יורק טיימס" – ולפיו ישראל תכננה תקיפה נרחבת במתקני הגרעין באיראן ונבלמה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. לדבריהם, הפרטים בכתבה "אינם מדויקים, בלשון המעטה", ומדובר בגרסה מעוותת של התהליך שהתרחש מאחורי הקלעים.
לפי הדיווח ב"ישראל היום", ההערכה בישראל היא שמקור ההדלפה הוא אמריקני ולא ישראלי – ייתכן אף מגורמים בתוך הממשל עצמו, המתנגדים לאפשרות של פעולה צבאית באיראן. להערכת הבכירים, ייתכן שהדלפה כזו נועדה להשפיע על קבלת ההחלטות בבית הלבן: או לדחוף את טראמפ לפעול – או להביך אותו בעיני תומכיו הרפובליקנים.
עוד מדגישים אותם גורמים כי "לראש הממשלה, לגורמים בממשלה ולסביבתם – לא היה כל קשר לפרסום הזה, שגם כך אינו מדויק, והמידע האופרטיבי בו שגוי ברובו".
כזכור, הבוקר דווח כי במשך חודשים פיתחה ישראל מגוון תוכניות תקיפה שמטרתן לעכב משמעותית את התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית. אחת מהן, שנבנתה לפי הנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, כללה מבצע מורכב של תקיפות אוויריות רחבות לצד פשיטות קומנדו על מתקנים תת-קרקעיים. אולם מורכבות המבצע והצורך בתיאום הדוק עם מטוסים אמריקניים הובילו לעיכוב – וההערכה הייתה שהוא לא יהיה מוכן לביצוע לפני אוקטובר.
בשל כך ביקש נתניהו תוכנית מואצת. גורמי ביטחון בישראל גיבשו במהירות חלופה אווירית רחבת היקף – מבצע שיכול היה לצאת לדרך כבר במאי, ולהתפרס על פני כשבוע עד עשרה ימים. המבצע התבסס במידה רבה על סיוע אמריקני – בהגנה האווירית, במודיעין ובמתן לגיטימציה בינלאומית.
בינתיים, בבית הלבן ובפנטגון נערכו דיונים אינטנסיביים על ההשלכות האסטרטגיות של פעולה כזו. לפי הניו יורק טיימס, הממשל התחלק לשני מחנות: האחד, בראשות מפקד פיקוד המרכז גנרל מייקל קורילה והיועץ לביטחון לאומי מייק וולץ – דחף לפעולה; בעוד שהשני, שכלל את סגן הנשיא ג’יי.די ואנס, שר ההגנה פיט הגסט' וראש המודיעין טולסי גאברד – הזהיר מהסלמה אזורית, פגיעה כלכלית גלובלית ותגובה איראנית קשה.
