מוטי קסטל: תוצאות סופיות רשמיות של הבחירות לליכוד העולמי הערב: ביטן 740 קולות חגואל 685 זוהר 698 חיים כץ 568 קרעי 191 שימו לב שאלו רק מחצית הקולות, (צירי ישראל) מכיוון שחמישים אחוזים מהצירים שייכים למדינות בחו"ל. ממה שאני שומע, מתנהל כעת מו"מ בין ביטן שניצח בארץ לחגואל ששולט ללא עוררין בבחירות לצירי חו"ל, לגבי חלוקת התפקידים ושיתוף פעולה עתידי במוסדות הלאומיים. מכה קשה לחיים כץ שסיים במקום הרביעי בלבד.
הורי החטופים במכתב לדרמר: "יצאנו מהפגישה זועמים ומושפלים"
דיצה אור וצביקה מור פנו במכתב לשר רון דרמר לאחר פגישתם עימו: "ככל שעברו השעות אחרי שהפגישה הסתיימה, הבנו את גודל האסון. מי שלא יצא בקבוצה הקטנה מופקר לגורלו במעמקי התופת"
רון דרמר במליאה צילום: Yonatan Sindel/Flash90
דיצה אור וצביקה מור - אמו של אבינתן ואביו של איתן, אשר חברים שניהם ב"פורום תקווה", פנו במכתב לשר רון דרמר המופקד מטעם ישראל על המו"מ עם חמאס לעסקת חטופים, לאחר שנפגשו עימו, כך דווח ב"ווינט".
השניים תיארו כי יצאו מהפגישה "זועמים ומושפלים". עוד כתבו כי "ככל שעברו השעות אחרי שהפגישה הסתיימה, הבנו את גודל האסון. מי שלא יצא בקבוצה הקטנה, הנוכחית, מופקר לגורלו במעמקי התופת".
"לא הבנו ממך אף הצעה אופרטיבית איך תצליח להשיבם הביתה, ומתי. לבקשתנו, נתת הערכה של מסגרת זמן שלושה עד שישה חודשים, אבל בלי תוכנית פעולה. זכינו בשבועיים האחרונים לרצף מחבק של פגישות ושיחות עם ראשי המערכת. במקום להרגיע, המהלך הזה מאד מאד מדאיג אותנו", הוסיפו.
עוד כתבו: "הבנו את העקרון הכואב והציני – מי שלאורך כל הדרך נותן גב לראש הממשלה, מי שתומך ונותן כוח, הוא במילא 'בכיס שלכם'. איתו תיפגשו לפני סגירת ההסכם החלקי, בנדיבות, תקדישו זמן ותדברו. אהוביו החטופים יופקרו בתופת, ויחכו בסבלנות ובנימוס לקיצם המר".
לדבריהם, "יצאנו מהפגישה איתך זועמים, מושפלים, מבולבלים ומותשים. שפכת עלינו תילי תילים של פרטים, שאין לנו כל עניין בהם, ואין שום סיכוי שנזכור אותם. בפרט, לאור מצבנו המנטלי המעורער מאוד. מעורער גם תודות לכם. למחדלים שלכם, ולטיפול הכושל שלכם במחדל, ובנו".
עוד כתבו לדרמר: "את עיקרו של מבול הפרטים, ניתן היה לסכם בחמש דקות, באופן הרבה יותר ברור וקליט. לו כדבריך היה, שזימנת את הפגישה כמענה לבקשתנו (בקשה ישנה ביותר, יש לומר), היה מן הנכון לפתוח בשאלה: 'מה רציתם? לשם מה ביקשתם להיפגש איתי? מה על לבכם? מה ברצונכם לשאול?'".
"תחת זאת, פתחת במתקפת מלל חסרת מעצורים, שאף אחד מאיתנו לא הפיק ממנה כמעט כלום. ושלושתנו לא טיפשים. המילים הספורות שהצלחנו להשחיל, היו על-ידי התפרצות חסרת נימוס לדבריך. אם לא היינו חסרי נימוס, גם את המעט הזה לא היינו זוכים לבטא. הבחירה באסטרטגיה כזו (ואתה לא הראשון שנוקט בה), מבטאת זלזול עמוק בנו כאנשים, בנו כהורים מרוסקי לב, בכחותינו הדלים, ובזמננו שהושחת לריק. כמעט שעתיים שלמות, סיפרת לנו בפירוט רב ומעיק, על שלבי הלחימה וההסכמים מתחילת המלחמה. מדי פעם ביקשנו ממך שנתמקד בנקודת הזמן הנוכחית, ואיך מתמודדים עם האתגרים שבפנינו עכשיו, אבל זה לא עזר. אתה התעקשת על המשך הסקירה ההיסטורית".
