יובל שדה: תקציב 2026 שאושר כולל קיצוץ רוחבי של 5% בתקציב של כל משרדי הממשלה. חלק מהמשרדים קיבלו תוספת ולכן לא יסבלו מהקיצוץ. המשרדים שקיבלו תוספת תקציבית כוללים את המשרד לביטחון לאומי, משרד השיכון ומשרד הפנים. תקציב מנהלת תקומה הוחרג מהקיצוץ
נחשף: שב"כ עקב בזמן אמת אחרי כל תנועה של נתניהו – מבור חיל האוויר
לאחר תקיפת כטב"ם בבית רה"מ, שב"כ הציב עמדה בבור חיל האוויר למעקב שוטף בזמן אמת אחרי מיקומו של נתניהו
נתניהו בבית משפט צילום: AMIT SHABI/POOL
על רקע מתיחות ביטחונית ופוליטית גוברת סביב ראש הממשלה בנימין נתניהו, חושף הבוקר עיתון 'הארץ' מהלך חריג שננקט בחשאי על ידי שירות הביטחון הכללי: זמן קצר לאחר שכטב"ם פגע בחלון חדר השינה בביתו של נתניהו בקיסריה באוקטובר האחרון, הורה ראש השב"כ רונן בר להציב נציגים מהשירות בתוך בור השליטה של חיל האוויר בקריה – חמ"ל מבצעי שמרכז את כל ניהול הפעילות האווירית של צה"ל.
לפי הדיווח, תפקידם של אנשי השב"כ היה לעקוב בזמן אמת אחר מיקומו של נתניהו, לאתר שיגורים או איומים ממוקדים – ולהתריע מיידית לצוותי האבטחה של ראש הממשלה. העמדה הוקמה תוך ימים ספורים בלבד ומאוישת מאז בידי אנשי שירות בלבד – צעד יוצא דופן גם בסטנדרטים של תקופות חירום.
המהלך נולד בעקבות אותו פיצוץ ישיר, שהתנפץ על חלונו של נתניהו והפך במהרה לסמל מוחשי של איום אישי. ההחלטה להקים כוח התרעה ייעודי בתוך בור חיל האוויר משקפת את הערכת השב"כ כי מדובר ברמת סיכון חדשה – ומוחשית – כלפי ראש הממשלה.
אלא שהפרסום על העמדה מגיע בעיתוי טעון במיוחד. רק אתמול, הגיש בר לבג"ץ תצהיר חריג במסגרת עתירה נגד הדחתו הצפויה. בתצהיר טען כי לשכת ראש הממשלה ניסתה ללחוץ עליו לחתום על חוות דעת ביטחונית שנוסחה מראש – לטענתו, במטרה לייצר הצדקה לדחיית עדותו של נתניהו במשפטו הפלילי. "המהלך נועד למנוע ממנו את האפשרות לנהל את משפטו", כתב בר. לדבריו, לאחר שסירב, החלה מתקפה תקשורתית יזומה נגדו – כולל קמפיינים ברשתות החברתיות.
גורמים בלשכת נתניהו הכחישו את הדברים מכל וכל. לפי דיווח של עמית סגל בחדשות 12, המסמך שעליו דובר כלל אך ורק הנחיות אבטחה שנדרשו בעקבות תקיפת הכטב"ם – ולא היה לו כל קשר למשפט. בר דחה זאת גם בתצהירו, אך המבקרים טוענים כי מדובר בניסיון לתאר מהלך ביטחוני שגרתי ככלי במאבק משפטי ואישי מול ראש הממשלה.
במילים אחרות: העמדה שהוקמה במטרה להגן על חייו של נתניהו, מוצגת כעת – לפחות בעקיפין – כחלק מהמערכה המשפטית בין שני הגברים הבכירים במדינה.
הכרעת בג"ץ צפויה בימים הקרובים, והיא עלולה לטלטל את מערכת הביטחון ולחדד את השאלה מי שומר על מי – ומתי השמירה הופכת לכלי משחק פוליטי.
