יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
משכו כריש בזנבו – וכמעט ננשכו: התיעוד שמסביר את האסון בחדרה
סרטון חדש חושף צעירים גוררים כריש מחוץ למים, רגע לפני שאחד מהם כמעט ננשך. תיעוד שמבהיר: האסון בחדרה לא היה תאונה – הוא היה תוצאה
התיעוד שהופץ ברשת – צעירים גוררים כריש בזנבו, שניות לפני שכמעט ננשך. התוצאה: אדם ננשך למוות רק ימים אחר כך. צילום: מתוך התיעוד
לא מדובר בהלם. לא בהפתעה. האירוע הטרגי שאירע אתמול (שני) בצהריים בחוף חדרה – בו נעלם צוללן שננשך על ידי כריש – היה צפוי. לא על פי תחזיות, אלא לפי תיעודים פומביים שהופצו ברשתות החברתיות ממש בימים שקדמו לכך. סרטונים בהם צעירים נראים מנסים לגרור כריש קטן מהמים בידיים חשופות, צוחקים, מצלמים, משתעשעים. באחד הרגעים מתועד אחד מהם כמעט ננשך – בעוד הסובבים מגחכים.
כשכזו התנהגות מתקיימת בגלוי וללא תגובה, אין זה מפתיע שכמה ימים אחר כך אדם ננשך על ידי כריש מול עיני מתרחצים ונעלם במים. התמונות מדברות בעד עצמן: ילדים קטנים נוגעים בכרישים, מבוגרים מעודדים אותם, הכל על רקע המצלמות והכיף. כמעט אף אחד לא עוצר לשאול – מה אנחנו עושים?
מדובר בתופעה מוכרת. הכרישים באזור חדרה נמשכים למים החמים שזורמים מהתחנה הסמוכה, תופעה עונתית שנחקרת ומוכרת היטב למומחים. הם מגיעים קרוב לחוף – לפעמים עד עשרות מטרים ספורים – וניתן לראותם בקלות גם מהחוף. במשך שבועות, תועדו עשרות מקרים של אינטראקציות ישירות עם הכרישים: האכלות, נגיעות, צילום סלפי, ואף כניסה למים יחד עם ילדים קטנים. הסכנה ברורה, אך לא מטופלת.
זה לא רק הציבור. האחריות במקרה הזה מתחלקת בין כמה גופים, וכל אחד מהם לא עשה מספיק. משרד הפנים, שמופקד על הסדרת ניהול החופים ברמה הארצית, לא פרסם הנחיות ברורות או דרישות סגירה חריגות – למרות הדיווחים על כרישים שהחלו כבר בתחילת אפריל. עיריית חדרה, שמנהלת בפועל את החוף, לא הציבה שלטי אזהרה בזמן ולא פעלה לסגירה מיידית, גם כשצפו כרישים סמוך מאוד לחוף ובו שוהים מתרחצים. רשות הטבע והגנים התריעה שוב ושוב – אך לא קיבלה גיבוי בפעולות מעשיות. רק אחרי התקיפה, כאשר כבר נרשמה היעדרות של אדם וההנחה היא שהוא ננשך למוות, הוצבו דגלים שחורים והגישה לחוף נחסמה. זהו מחדל משולב: כשל של משרד, של עירייה ושל מערכת שלמה שלא הצליחה – או לא רצתה – לעצור בזמן.
מבחינת התנהלות, זו לא תקלה אלא דפוס. בישראל, רבים נוטים לזלזל בהנחיות, להניח ש"יהיה בסדר", ולהגיב על סכנה בצחוק ולא בזהירות. כאשר מדובר בחיות בר, התוצאה עלולה להיות קטלנית. כך היה גם אתמול: לטענת כוחות ההצלה, הצוללן נכנס למים באזור מוכר לפעילות כרישים, ובשלב מסוים נצפה – על ידי מתרחצים רבים – כשהוא מותקף, מתבוסס בדמו. התקיפה תועדה, בין היתר, בווידאו, לפני שגופו נעלם מתחת למים. כל מאמצי החיפוש שנמשכים מאז – טרם העלו ממצאים. האפשרות ששרד את האירוע נחשבת קלושה.
הצוללן – אב למשפחה, בשנות ה-40 לחייו – לא חיפש הרפתקה מסוכנת. הוא צלל במקום בו אנשים אחרים עמדו רק יום קודם וצילמו כרישים כאילו היו חיות מחמד. הוא שילם את המחיר, אבל האחריות רחבה הרבה יותר. המערכות שנכשלו, האנשים שלא התריעו, ואנחנו – כחברה – שלא עצרנו לשאול: האם זו באמת הדרך?
לציבור יש חלק, אך למערכת הציבורית יש את היכולת לעצור את זה – והפעם היא נכשלה. הסרטונים קיימים, הפוסטים הופצו, הזהרות נמסרו. אבל הפעולה – הגיעה רק אחרי שנרשמה טרגדיה.
אפשר – וצריך – לפעול אחרת. שילוט ברור, אכיפה יומית, נוכחות פיזית בשטח וקמפיינים ציבוריים יכולים למנוע את האסון הבא. כרישים הם חיות מוגנות, לא אטרקציה לסרטון. המים אינם זירה למשחקים. והחיים – לא אמורים להיגמר כך.
