׳כלכליסט׳: את הקבוצה החרדית שהשקיעה 900 מיליון ש״ח מוביל איש העסקים החרדי שלמה ברונר. השותפים החרדים בעסקת הענק: האחים אבי ואלי שרון שהשקיעו 195 מיליון, טדי ליכטשיין חרדי אמריקאי שגם ישקיע 195 מיליון, ושאר החרדים שישקיעו הם: יחיאל דוד פוטש, אלימלך פישר, מרדכי מזרחי ושמעון גרוסמן.
10% מכלל ניצולי השואה הלכו לעולמם בשנה החולפת
32% מניצולי השואה – מקבלים שירותים ממשרד הרווחה. על פי ההערכות חיים בישראל כ-119,903 ניצולי שואה. בשנת 2024 קיבלו שירות ממשרד הרווחה 42,345 ניצולי שואה. שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי: "בשנה האחרונה איבדנו כעשרה אחוזים מניצולי השואה בישראל, דבר אשר מטיל על כולנו אחריות כפולה"
אילוסטרציה צילום: באדיבות המצלם
32% מניצולי השואה אשר חיים בישראל מקבלים שירותים ממשרד הרווחה – כך עולה מנתונים שמפרסם משרד הרווחה והביטחון החברתי לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה. מדובר ב-42,345 איש ואישה מתוך 132,826 ניצולים. על פי הנתונים, 10% מכלל ניצולי השואה הלכו לעולמם בתקופה שבין יום הזיכרון אשתקד (אפריל 2024) לזה השנה, ועל פי ההערכות חיים כיום בישראל כ- 119,903 ניצולים.
משרד הרווחה תומך בפיתוח והרחבה של שירותים עבור הניצולים בסכום של כ-77 מיליון שקלים בשנה. כ-2,500 ניצולי שואה חוו את האירועים הקשים של השבעה באוקטובר, שלרבים מהם העלו את מאורעות מלחמת העולם השנייה.
כ-2,000 ניצולי שואה נאלצו לנטוש את ביתם ולהתפנות לאזור בטוח כתוצאה מכך. בחודשים האחרונים רובם כבר חזרו לביתם ונכון להיום 128 ניצולי שואה עדיין מפונים, רובם בצפון.
קהילה תומכת
השירות נפוץ ביותר שאותו בוחרים ניצולי השואה לצרוך מתוך מגוון השירותים שמציע המשרד הוא שירות קהילה תומכת, שירות קהילתי שבו אב בית שכונתי מטפל בכל צרכיהם של האזרחים הוותיקים שרשומים לשירות, לצד פעילות קהילתית וחברתית והידוק הקשר עם השכנים. 18,276 ניצולים צורכים שירות זה לעומת 5,567 שלוקחים חלק במועדונים שכונתיים או אזוריים אשר מספקים פעילות פנאי ותרבות לצד ארוחות בוקר וצהריים.
כ-1,600 ניצולים, משתתפים בפרויקט 'קפה אירופה', מועדון ייעודי עבור ניצולי שואה המספק מסגרת מייעצת ומטפלת ותמיכה הדדית בין חברי המועדון וכן פעילות פנאי ותרבות.
1,200 ניצולים רשומים למרכזי היום, מסגרת ייעודית לשימור התפקוד הכוללת גם שירותי בריאות, ספורט, תיירות ועוד.
במהלך המלחמה נוצרו קשרים קרובים בין אזרחים ותיקים שרבים מהם ניצולי שואה מיישובים שונים שפונו לאותם המלונות, ובעבורם פתח המשרד שירותים קהיליתיים וחברתיים במלונות המפונים. על מנת לשמור על הקהילה שהתגבשה במהלך תקופת הפינוי, פתח המשרד באחרונה 21 מרכזים חדשים שישמשו את הקהילות החדשות שנוצרו במהלך הפינוי מתוכם 19 בצפון, ו-2 בדרום.
הנתונים המלאים
32% מניצולי השואה – מקבלים שירותים ממשרד הרווחה; 10% מכלל הניצולים הלכו לעולמם בשנה החולפת.
על פי ההערכות חיים בישראל כ- 119,903 ניצולי שואה לעומת 132,826 בשנה שעברה. בשנת 2024 קיבלו שירות ממשרד הרווחה 42,345 ניצולי שואה.
משרד הרווחה תומך בשירותים עבור ניצולי שואה בהיקף של 77 מיליון שקלים בשנה. בתכנית משותפת של משרד הרווחה עם ועידת התביעות, גויסו עובדים סוציאליים לטיפול פרטני בניצולי שואה ב-27 רשויות מקומיות, ביניהן כאלו שפונו או נמצאות קרוב לגבול. עד כה 1,255 ניצולי שואה זכו לקבל את השירות.
45 ניצולי שואה שפונו במלחמת חרבות ברזל מצפון הארץ שבו לביתם לעומת 94 שעדיין נמצאים בנקודות פינוי.
עו"ס ייעודי לניצולי שואה
על מנת להקל על הניצולים פעל המשרד בשיתוף ועידת התביעות למינוי של עו"סים ייעודים לניצולי השואה במחלקות לשירותים חברתיים במטרה לסייע לניצולים במיצוי זכויותיהם, לאפשר להם לקבל שירות בצורה יעילה וללא המתנה. כיום מופעלת התכנית ב-27 רשויות מקומיות, וביניהן כאלו שפונו, ורשויות שהתמודדו עם פגיעה משמעותית בביטחון האישי נוכח מגורים בסמיכות לגבול הצפון בתקופת המלחמה. עד כה, 1,255 ניצולי שואה קיבלו שירות והמטרה היא להרחיב את השירות בחודשים הקרובים גם לרשויות נוספת.
שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי: "בשנה האחרונה איבדנו כעשרה אחוזים מניצולי השואה בישראל, דבר אשר מטיל על כולנו אחריות כפולה: ראשית, להגביר את המאמצים להעניק לניצולים הנותרים חיים בכבוד, ותמיכה נפשית וחברתית מקיפה; ושנית, לפעול בנחישות לתיעוד סיפוריהם, שימור עדויותיהם והנחלת מורשתם לדורות הבאים. עלינו להבטיח כי חוויותיהם, לקחיהם וקולם של הניצולים ימשיכו להדהד גם כאשר הם עצמם לא יהיו עוד עמנו. משרד הרווחה משקיע משאבים רבים לפיתוח שירותים עבור ניצולי השואה, החל ממועדונים חברתיים להפגת בדידות דרך עו"סים ייעודיים ועד לתקציב גמיש לכל צורך - שירותי הרווחה פועלים ללא לאות לדאוג לכך שהניצולים יחיו ברווחה בשלהי חייהם".
מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, ינון אהרוני: "משרד הרווחה פועל כל העת להקצאת משאבים ולפיתוח שירותים לאוכלוסייה הוותיקה בכלל ולניצולי השואה בפרט, מתוך הכרה עמוקה בחשיבות הדאגה לרווחתם ובמחויבותנו החברתית כלפיהם. לניצולי השואה שהגיעו לארץ במהלך ולאחר השואה יש תפקיד מרכזי בבנייתה של מדינת ישראל, בחיזוק האתוס הציוני ובהנצחת בני עמנו שנרצחו במהלכה. ההשקעה המתמשכת בשירותי רווחה, בטיפול סיעודי, בתמיכה נפשית ובמערך שירותים מקיף עבורם היא לא רק חובה מוסרית, אלא גם ביטוי מוחשי לערכי הערבות ההדדית שמובילים את מדינת ישראל".
סמנכ"ל משרד הרווחה וראש מנהל אזרחים ותיקים, יריב מן: "האזרחים הוותיקים וניצולי השואה ביניהם מוכיחים לנו מהי גבורה כאשר קמו מעפר הקימו משפחות ובנו מדינה. ככל שעוברות השנים, מספרם של ניצולי שואה שהולכים מעמנו גדל ועלינו להבטיח כי בשנות חייהם, יחיו בכבוד הראוי להם. המינהל לאזרחים ותיקים ממשיך להרחיב ולגוון את השירותים לניצולי השואה וכן עוסק במיצוי הזכויות המגיעות להם".
נתוני תוכנית ‘סיוע לחיים’ של ארגון לתת חושפים כי 123,715 ניצולי וניצולות שואה חיים כיום בישראל – רובם נשים, מחציתם אלמנים, וכ-72% מהם מוכרים כסיעודיים.
במסגרת תוכנית ‘סיוע לחיים’ של ארגון לתת, מקבלים כ-1,600 ניצולים תמיכה פיזית וחברתית שכוללת סל מזון, ליווי חברתי קבוע, התאמות נגישות בבית וקרן חירום לטיפולים רפואיים. נתוני הסיוע ל-2024 כוללים: שיפוץ 460 דירות, חלוקת 1,840 זוגות משקפיים ו-122 טיפולי שיניים בבתים.
סקר שבוצע לאחרונה בקרב משתתפי התוכנית (391 ניצולים).
74.4% מהנתמכים חיים לבדם – 52.8% אלמנים, 18.8% גרושים ו-2.8% רווקים.
89.4% מתקיימים ממענק חד-שנתי בלבד. 34% מתגוררים בשכירות, 33% בדיור ציבורי.
הסיוע מ’לתת’ מאפשר ל-75% מהנתמכים להשתמש בכסף שנחסך לצרכים חיוניים.
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת: "בארגון לתת אנחנו עוסקים בזיכרון השואה כבר יותר משני עשורים, על ידי עשייה יומיומית במסגרת תכנית "סיוע לחיים", שמעניקה מעטפת תמיכה חברתית ופיזית לאלפי ניצולי שואה נזקקים. מהות הזיכרון עבורנו היא לעשות את הדבר ההומני, המוסרי והבסיסי – לא לאפשר למי ששרד את השואה ולחם על קיומו, לחיות שוב במחסור שמונים שנה אחרי, בישראל 2025. התמיכה האזרחית אמנם חיונית אבל חלקית, ורק מדיניות ממשלתית מוכוונת צמצום עוני תוכל להביא לצמצום פערים ולמימוש הזכות הבסיסית לחיים בכבוד. התקומה והחוסן של החברה הישראלית טמונים בערבות ההדדית. כל אדם – חייל, אזרח, שורד שבי או שורד שואה – צריך לדעת שאם יקלע לצרה, המדינה והחברה יהיו שם עבורו".
