יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
העסקה שתעשה את איראן גרעינית – בהסכמת המערב
שיחות הגרעין בין איראן לארה"ב מתקדמות, ולפי דיווחים הושגה התקדמות משמעותית. בירושלים מזהירים: ההסכם המתגבש עשוי להכשיר את איראן כמדינת סף גרעינית, ולהקשות על פעולה ישראלית בעתיד ללא עימות עם המערב
שר החוץ האיראני עבאס אראקצ'י ועמיתו הרוסי סרגיי לברוב צילום: סוכנות הידיעות תסנים
איראן קרובה מאי פעם להפוך למדינת סף גרעינית, והקהילה הבינלאומית עשויה להעניק לה בקרוב תעודת הכשר דיפלומטית. כך עולה ממספר פרסומים בתקשורת הבינלאומית, לפיהם מתגבש הסכם חדש בין טהראן לוושינגטון, תחת ממשל טראמפ השני, שצפוי לכלול הקלות משמעותיות בסנקציות, מבלי לפרק בפועל את תשתיות הגרעין של איראן.
לפי אותם פרסומים, ההסכם אינו כולל את פירוק הצנטריפוגות המתקדמות, ולא צפוי למחוק את הידע הטכנולוגי שצברה איראן בשנים האחרונות. במקום זאת, מדובר בדילול זמני של רמות ההעשרה, שיותיר את היכולת להגיע לפצצה תוך פרק זמן קצר. כל זאת, תחת פיקוח בינלאומי, שיוכל לספק מראית עין של הרתעה.
בתמורה לכך, איראן צפויה לקבל הקלות משמעותיות: הסרת סנקציות פיננסיות, שחרור נכסים מוקפאים, והתחייבות מצד ארצות הברית שלא להתערב בפעילותה האזורית – לרבות נוכחות משמרות המהפכה בתימן, סוריה, עיראק ולבנון.
המודל, לפי אותם פרסומים, מזכיר את הסכם הגרעין שנחתם ב-2015, אך הפעם עם נקודת מוצא מתקדמת בהרבה מבחינת היכולת הגרעינית של איראן. בירושלים מביעים חשש כי ההסכם יהפוך את איראן למדינת סף גרעינית – אך בחסות לגיטימציה מערבית. המשמעות: ישראל תתקשה לפעול צבאית מבלי להיתקל בהתנגדות בינלאומית חריפה. ההסכם ימסגר כל פעולה כ"חבלה ביציבות" או "הפרת הבנות", מה שעלול לשתק יוזמה צבאית ישראלית בעתיד הקרוב.
מנגד, בטהראן מיישמים אסטרטגיה שקטה אך מדויקת: שיחות ממושכות, טון מתון, וכיבוש שיטתי של כל נקודת חולשה אמריקנית. התוצאה – איראן שומרת על תשתיות הגרעין, משיגה לגיטימציה בינלאומית, ומסירה את האיום בסנקציות – וכל זאת מבלי לוותר כמעט על דבר.
במערכת הביטחון הישראלית רואים בהתפתחויות הללו "סכנה אסטרטגית ראשונה במעלה". על פי ההערכות, במידה והסכם ייחתם – איראן תוכל להשלים פריצה לפצצה בתוך שבועות ספורים, אם תבחר בכך, תחת מטריית פיקוח שלא תצליח למנוע זאת.
בפועל, ישראל מוצאת את עצמה שוב מחוץ לחדר, עם אפס יכולת השפעה של ממש. המאמץ המדיני בפגישות בפריז ובוושינגטון לא הניב שינוי משמעותי, והממשל האמריקני – גם אם לא ממהר להיכנע – מראה מוכנות להתגמש עד קצה גבול הפשרה.
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה בירושלים היא האם מדובר בהסכם שמונע את הפצצה – או כזה שבונה לה מסלול ברור, ומכסה אותה בצל דיפלומטי.
ובינתיים, השיחות ממשיכות. האיראנים מרוויחים זמן, המערב מרוויח שקט – וישראל סופרת את הדקות.
