ירון אברהם: גורם בכיר: מדובר בצעד זמני של כשבוע עד השלמת הקמת מרכזי החלוקה, שרובם יהיו בדרום הרצועה בשליטה ביטחונית של צה"ל ושיתופעלו על-ידי חברות אמריקניות אזרחיות.
השאלה ששינתה הכל: איך מטופלת אחת גרמה לאונקולוג לחולל מהפכה בטיפול בסרטן
הרב יצחק פנגר בסיפור לשבת עם מסר לחיים והקשר נפלא לפרשת השבוע על שאלה אחת של מטופלת שטלטלה את עולמו של ד"ר ברני סיגל והובילה למהפכה בגישתו: לא רק בגוף – אלא גם בלב. המסע של הרופא שהבין שכדי לרפא, צריך גם להרגיש

הוא טיפל בסרטן – עד שמטופלת שאלה אותו שאלה אחת ששינתה את חייו.
ברני סיגל היה מנתח אונקולוגי בבית החולים ייל בקונטיקט. במשך שנים עבד בגישה המדעית רפואית הקונבנציונלית – יש מחלה, יש גידול – ניתוח, כימותרפיה. אבל הוא הרגיש שמשהו חסר. הוא ניתח, אך האנשים לא באמת הבריאו
יום אחד אחת המטופלות שלו שאלה אותו: "דוקטור, אתה מטפל בסרטן שלי - אבל מי מטפל בי?".
זו הייתה שאלה שטלטלה את עולמו. ברני הבין: הוא רואה את הסרטן – אבל לא את האדם. הוא מנתח את הגידול – אבל שוכח את הלב, הפחדים, הרגשות, התקווה
לכל אחד מאתנו יש רגשות. גם לאדם הגדול שבגדולים יש לב.
הפרשה מתחילה במילים: "ויהי ביום השמיני...". אמרו חז"ל בכל מקום שנאמר "ויהי" הכוונה ללשון צער. והשאלה היא, על איזה צער מדברים כאן? מדובר על היום שבו הוקם המשכן, יום שמחה לעם ישראל. עונה האור החיים הקדוש, שהצער הוא של משה רבנו. עד אותו היום הוא שימש במשרת הכהן הגדול, אך ביום השמיני בורא העולם הודיע לו: זהו, עד כאן. מכאן – מי שישמש בכהונה יהיה אחיך אהרון ובניו. למשה רבנו זה היה קשה, למרות צדקותו וענוותנותו, כי "כל לב חי מרגיש". כולנו בני אדם. ולא משנה כמה גדולים נהיה, וכמה צדיקים. אתה תמיד היית, ותהיה, בן אדם, ויש לך לב חי שמרגיש.
הבה נזכיר זאת לעצמנו. כשקורה משהו ואתם עצובים או כואבים - זו לא בהכרח כפירה באמונה, או שמשהו לא בסדר אתנו. להיפך. אנחנו אנושיים.
ברני התחיל לשנות גישה. הוא הקים קבוצה בשםECaP – Exceptional Cancer Patients - קבוצה שבה חולי סרטן לא רק קיבלו טיפול רפואי, אלא למדו להתחבר לעצמם. ב־1986 פרסם את ספרו: "אהבה, רפואה וניסים", שהפך לרב־מכר בינלאומי, ושינה את הדרך שבה מיליונים מבינים את הקשר בין הגוף והרגש. אם אתה רוצה לרפא את הגוף – אתה חייב לרפא גם את הלב.
"לפני שאתה שואל אדם 'מה כואב לך?', שאל אותו: 'מה עובר עליך?'".