דו"ח דרמטי ממליץ להוציא את מח"ש מהפרקליטות

הוועדה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים הגישה היום (שני) את מסקנותיה לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין. הוועדה ממליצה כי מח"ש תהפוך ליחידה עצמאית שאינה כפופה לפרקליטות המדינה.

סוגיית הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים ובפרט הטיפול של מח"ש הועמדו במוקד ביקורת ציבורית בשנים האחרונות מצד גורמים רבים שביקרו קשות את תפקודה של מח"ש. נוכח זאת, הציב שר המשפטים לוין את נושא המחלקה לחקירות שוטרים כנושא מרכזי על סדר יומו.

במסגרת זו, הוקמה ועדה בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים". ממצאי הדו"ח כללו קביעות בנוגע לצורך בהבטחת העצמאות ואי התלות של הגורמים האמונים על בירור תלונות נגד שוטרים ועל כך שהעצמאות הנדרשת למח"ש טרם הובטחה בשלושת ההיבטים המהותיים: 1. מפלג המודיעין במח"ש מורכב משוטרים מושאלים והוא אינו אזרחי; 2. התלות התפקודית של חוקרי מח"ש במשאבי המשטרה; 3. כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה שעלולה בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני.

2,932 תלונות נסגרו ללא בדיקה

מנתונים שפורסמו על ידי מבקר המדינה, עולה תמונה מדאיגה של חוסר טיפול מספק בתלונות נגד שוטרים. כך לדוגמא, בשנת 2021 התקבלו במח"ש 4,401 תלונות, מתוכן 2,932 תלונות נסגרו ללא כל בדיקה וללא ניתוב לגורם אחר. רק ב-625 מקרים נחקרו שוטרים באזהרה, וב-68 תיקים בלבד (1.5%) הוגשו כתבי אישום.

בוועדה חברים מנכ"ל משרד המשפטים, מר איתמר דוננפלד, מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק; השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק, השופט (בדימוס) דוד רוזן והסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מייסד כנען.

בפני הוועדה הופיעה שורה ארוכה של גורמים רלבנטיים, מכל קשת החברה הישראלית, אשר מסרו מידע מתוך ניסיונם המצטבר בטיפול בתלונות המוגשות למח"ש, בכלל זה: פרקליט המדינה המכהן ופרקליט המדינה הקודם, ראש מח"ש הנוכחית, עובדים ובכירים בהווה ובעבר במח"ש, אנשי משטרה בכירים, נציגי אקדמיה, נציגי ארגוני החברה האזרחית, עורכי דין פרטיים ונציגי הסניגוריה הציבורית.

לאחר בחינה יסודית של כלל הממצאים והעדויות שהוצגו בפני הוועדה ודיונים מעמיקים ברכיבי הבעיה, מיפוי וניתוח החלופות השונות, הגיעו רוב חברי הוועדה - השופט בדימוס עודד מודריק; השופט בדימוס דוד רוזן; מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד והסניגורית הציבורית הארצית ענת מייסד-כנען - בין היתר, למסקנות ולהמלצות הבאות:

המסקנות המרכזיות

לפי הוועדה, היותה של מח"ש חלק מפרקליטות המדינה מקימה ניגודי עניינים מבניים בנסיבות מסוימות.

תיקי בכירים במשטרה - יתכנו מקרים בהם על מח״ש לקבל החלטה על פתיחה בחקירה בעניינו של קצין משטרה בכיר אשר מצוי בקשרי עבודה קרובים עם בכירי הפרקליטות. מבקר המדינה ודוברים שהופיעו לפני הוועדה סברו כי מציאות זו אינה מבטיחה את עצמאות מח״ש ואת יכולתה לקדם חקירות או להעמיד לדין קציני משטרה בכירים. יתרה מכך, הדבר מקים חשש לניגוד עניינים ופגיעה קשה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק.

חקירות מתנגשות - הוועדה מצאה כי יתכנו מקרים שבהם הפרקליטות והמשטרה מקימות כוח משימה משותף לצורך חקירה מסוימת (לרוב, רגישה ו/או משמעותית), ובמקביל, מוגשת למח״ש תלונה כנגד אחד החוקרים באותו תיק. במצב זה, פתיחה בחקירה על ידי מח״ש נגד השוטר החוקר עלולה לשבש את החקירה הפלילית שאותה מנהלת הפרקליטות. הסוגייה מגיעה במקרה כזה לפתחה של פרקליטות המדינה, הנדרשת להכריע בנושא חרף היותה צד מעורב בדבר, וקיומם של אינטרסים נוגדים, דבר הפוגע קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.

ייצוג בהליכים אזרחיים - תפקידה של מח״ש הוא לחקור ולהעמיד לדין שוטרים ככל שהדבר נדרש. במקביל, הפרקליטות, מייצגת את משטרת ישראל בתביעות אזרחיות המוגשות כנגדה, ולעיתים עוסקת באותם אירועים שנחקרים במח״ש (כלומר ביחידה אחרת של הפרקליטות). הוועדה מצאה כי מצב זה מייצר ניגוד אינטרסים מבני כאשר איסוף ראיות והגשת כתב אישום על ידי מח״ש עלולים להזיק להליך האזרחי אותו מנהלת מחלקה אחרת בפרקליטות. נוסף על כך, הדבר יוצר עמדות סותרות של הפרקליטות, שבכובעה האחד מתגוננת מפני התביעה האזרחית, ומכחישה את אותה התרחשות בה היא מטפלת בכובעה האחר, כגוף שאחראי על הגשת כתבי אישום והסקת מסקנות משפטיות.

חקירת התביעה המשטרתית ומעורבות הפרקליטות - הפרקליטות באמצעות מח״ש אמונה על בדיקה וחקירת תלונות המוגשות כנגד התביעה המשטרתית, אשר מונחית מקצועית על ידי הפרקליטות. כך, עלולים להיווצר מצבים שבהם מח״ש אמורה לחקור אירוע בו מעורבת הפרקליטות עצמה. הוועדה קבעה כי שיוכה הארגוני הנוכחי של מח"ש לפרקליטות אינו מאפשר לה לממש באופן מיטבי את תפקידה ואת סמכויותיה.

בנוסף, נקבע כי קיימת חולשה תפקודית ומבצעית של אגף החקירות והמודיעין של מח"ש, המשפיעה על תפקודו ועל תוצריו של הארגון.

ההמלצות המרכזיות

נדרש להבטיח את העצמאות ואי התלות של כל גורם האמון על ניהול הליכים בקשר להתנהלות שוטרים.

נדרש לבצע שינויים בשיוך המוסדי והמבני הקיים, ובכלל זאת הוצאת מח"ש מכפיפות הפרקליטות וכינונה כגוף עצמאי, הן בהיבט החקירה והן בהיבט התביעה.

יש להעניק למח"ש סמכויות מתאימות כדי שתהפוך לגורם המתכלל של הטיפול בתלונות נגד שוטרים. 

היחידה תהיה מוסמכת לחקור את כלל העבירות הפליליות של שוטרים, כולל עבירות שעונשן מתחת לשנת מאסר.

בראשות היחידה יעמוד משפטן, שעסק במקצוע עריכת דין למעלה מ-10 שנים, בעל רקע וניסיון בחקירות ובמודיעין, במשפט פלילי, בניהול, הנהנה מיוקרה ציבורית ומקצועית, כפוף לכל ההסדרים שחלים על מינויים בשירות הציבורי (ניגודי עניינים, צינון וכו').

מינוי מנהל היחידה יתבצע על ידי מנגנון שיבטיח את העצמאות המלאה הנדרשת לראש היחידה.

נדרש להגדיר את מח"ש כיחידה מבצעית על מנת לייצר את התנאים הארגוניים המיטביים לטיפול בליקויים התפקודיים והמבצעיים ארוכי השנים, לבצע "אזרוח" מלא של כוח האדם המקצועי של מח"ש ולהקצות משאבים לגיוס כוח אדם איכותי והקניית כלים טכנולוגיים ויכולות מבצעיות.

יש להסדיר בחקיקה את עקרונות עבודת היחידה, הפיקוח עליה ואת חובתה של המשטרה לשתף פעולה עם מח"ש.

עמדת היחיד (המשנה ליועמ"שית), כפי ששוקפה בדו"ח, היא ש"ניגוד העניינים" אליו מתייחסת דעת הרוב אינו בגדר מצב ייחודי למח"ש וקיים במקומות רבים נוספים, לאורכו ולרוחבו של השירות הציבורי. בכל מקרה, החשש מהתנגשות אינטרסים מצומצם ממילא שכן רק במיעוטם של התיקים נדרשת הכרעה של גורמים בכירים בפרקליטות המדינה או התייעצות עמם. ככל שטענה זו בדבר ניגוד עניינים תוביל לגוף עצמאי, הרי שיש בכך פוטנציאל לפגיעה קשה בעצמאות מח"ש וביכולותיה לממש את מטרותיה.

המשנה ליועמ"שית הוסיפה וטענה כי ניתוק מח"ש מהפרקליטות עלול לפגוע בצורה קשה ביכולות ובכשירות של מח"ש, וההשלכות של המהלך עלולות להיות חמורות מאוד. לדבריה אין חולק שבמצב הקיים קשיים ואתגרים רבים, וכי יש הצדקה לשינויים בדרכי פעולתה של מח״ש. יחד עם זאת, המודל הנוכחי, במסגרתו מח״ש משויכת ארגונית לפרקליטות המדינה, וכפופה להנחיות פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, מגן על עצמאות מח״ש ומאפשר להגשים את ייעודה, והוא עדיף בהרבה על המודל המוצע בדעת הרוב.

מכל מקום, כתבה, יישום המלצות מסוימות של מבקר המדינה ושל הוועדה יתרמו בהחלט לשיפור המצב, לדוגמה הגדרת מח"ש כיחידה מבצעית, הבטחת השירותים הניתנים לה על ידי המשטרה ויצירת מנגנון משודרג לטיפול בכלל התלונות המשמעתיות המוגשות נגד שוטרי משטרת ישראל.